‏הצגת רשומות עם תוויות PMD. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות PMD. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 6 ביולי 2012

המלצת השבוע: EPMD - Business Never Personal - 1992

המלצת השבוע: EPMD - Business Never Personal - 1992


רשימת שירים:
1. Boon Dox
2. Nobody's Safe Chump
3. Can't Hear Nothing But the Music
4. Chill
5. Head Banger (Feat. Redman & K-Solo)
6. Scratch Bring It Back (Part 2-Mic Doc)
7. Crossover
8. Cummin' At Cha
9. Play the Next Man
10. It's Going Down
11. Who Killed Jane

השבוע אני ממליץ לכם על האלבום הרביעי ובעייני הכי טוב של EPMD. כרגיל האלבום הופק EPMD בעצמם וכולל את האורחים הרגילים,  Redman, K-Solo ו Das EFX.
האלבום נשמע בערך כמו שאר האלבומים שלהם מבחינת תוכן, בלי שטויות מיותרות ועל הפקות הרבה יותר טובות משאר האלבומים שלהם.

יום ראשון, 13 במרץ 2011

יום שבת, 18 בספטמבר 2010

EPMD - Strictly Business - 1988

EPMD - Strictly Business - 1988


EPMD הם צמד שמורכב Erick Sermon ו Parrish Smith(שניהם ראפרים ומפיקים) והקיצורים של ההרכב זה Erick & Parrish Making Dollars(ובצורה מוזרה אחר כך פאריש סמית קיבל את השם PMD והשאיר לאריק סרמון רק אות אחת :D).
שני אלה עשו את האלבום הזה כמעט בלי עזרה מאף אחד, הם כתבו את כל הליריקס והפיקו את האלבום בעצמם(אוקי הייתה להם עזרה מדיג'י בשם DJ K La Boss עם הסקראצ'ים). רוב האלבום מתרכז בשני הראפרים כמובן ובאגו הרחב שלהם(כמו רוב האלבומים בשנים האלה) כמו כן הרבה על מסיבות, כסף, בחורות והחיים הטובים של "האיש העסקים".
אני לא בטוח בנוגע לזה אבל הם היו בין הראשונים שביאו הרבה סאמפלים כבדים מרוק, סול, פאנק, RNB, אלקטרו ומה רק לא, וכך הביאו איתם מהפכה רצינית מבחינת הפקות. הרבה ראפרים ומפיקים בהמשך לקחו השראה מהאלבום הזה או בכללי מ EPMD והאלבום הזה סומפל אלפי פעמים ואני בטוח שגם מי שלא שמע את האלבום עדין שמע את הביטים שלו או ליריקס ממנו בשירים אחרים.
בנוסף לכל זה האלבום גם היה מאוד מצליח מסחרית והביא איתו כמה סינגלים מאוד מצליחים ובסופו של דבר האלבום מכר מעל לחצי מליון עותקים וכך ביסס את שניהם בצמרת ההיפ הופ באותה התקופה(מי שעקב אחריהם קצת הבין שההצלחה שלהם רק המשיכה לגדול עם הזמן). מבחינת מבקרים באותו הזמן האלבום גם קיבל הרבה פרופס אבל את ההכרה האמיתית הוא התחיל לקבל מאוחר יותר.


האלבום נפתח עם השיר Strictly Business שמסמפל את I Shot the Sheriff של אריק קלפטון שאגב לא היה המקור, אריק קלפטון עשה לזה קאבר שמבוסס על שיר של בוב מארלי...מאוד מעניין. בכל מקרה EPMD די הכניסו את הסאמפל הזה להיפ הופ עד כמה שאני יודע ויותר מאוחר הישתמשו בו מרי ג'י בלייג' וווראן ג'י. אריק סרמון וPMD נותנים בשיר הזה את האגו הטיפוסי שלהם ולא הרבה מעבר לזה.
I'm Housin, השיר השני מהאלבום הוא הדובדבן של האלבום הזה בעייני, השיר קצר לעומת רוב האלבום ולא מושך את הביט יותר מדי ואריק סרמון ו PMD די מתעלים את עצמם פה למרות שהשיר הזה הוא באותה הנוסחה כמו רוב האלבום.
Let the Funk Flow הוא לא משהו מיוחד ממש אבל רציתי להזכיר אותו כדי להראות כמה האלבום הזה באמת השפיע, עוד סאמפל שיופיע כמה פעמים בעתיד בהיפ הופ והכי בולט בשיר Nastradamus של נאס.