יום שבת, 4 בדצמבר 2010

Redman - Muddy Waters - 1996

Redman - Muddy Waters - 1996



האלבום השני של רדמן שלא ממש הצליח מסחרית או אצל המבקרים לא יאש אותו ושנתיים מאוחר יותר הוא סיים לעבוד על האלבום השלישי שלו, Muddy Waters שהפך ללהיט די גדול והוכתר אולי כהאלבום הכי טוב שלו(לפחות נכון לשנת 96).
כמו 2 הקודמים שלו הוא נעזר בחברים שלו מה Def Squad כדי להכין את האלבום, אריק סרמון הפיק את רובו(ביחד עם רדמן וקצת עזרה מ Ty Fyffe, Rockwilder, Pras ו Te-Bass) וכאורחים הוא הביא את Erick Sermon, Keith Murray, Jamal, Rockwilder, Napalm, את האח הגדול שלו K-Solo ואת Method Man שמאוחר יותר הפכו לצמד חמד של ממש. מבחינת התוכן והליריקס האלבום היה בדיוק כמו רוב האלבומים שלו, הרבה weed songs, פאנן, בחורות ואגו.

אז כמו שכתבתי כבר האלבום היה להיט די גדול ומכר יותר ממליון עותקים בארה"ב והרבה בזכות הלהיטים Whateva Man ו Pick It Up.


אם שמעתם לפחות קצת מהחומרים שלו אז אתם יודעים שלרדמן יש קטע מוזר עם סקיטים והאלבום הזה הוא דוגמה מאוד קיצונית לזה, הוא פותח באינטרו ארוך ומוזר שעובר ישר לשיר קצר עם וורס אחד, Iz He 4 Real, שלדעתי היה יכול לשמש כאינטרו מעולה בפני עצמו אבל מה שחשבו הוא מה שבא אחרי זה, השיר Rock Da Spot שגם מכיל ביט מגניב וגם מפגין את היכולת של רדמן לעשות באנגרים טובים.
כמובן זה לא אלבום של רדמן אם אין בו Weed Songs ואכן רדמן מספק את הסחורה עם שירים נהדרים כמו Smoke Buddah ו Pick It Up שהיה הסינגל השלישי מהאלבום ולהיט לא קטן.
השיא באלבום מבחינתי אבל הגיע בשיר Do What Ya Feel, עם ביט פשוט אבל מאוד אפקטיבי של Pras מפוג'יס ובשיר הזה הוא מארח את מטהוד מן שזה השיר השני שלהם ביחד סה"כ שמאוחר יותר היה בין הגורמים הראשיים שהובילו לאלבומים שלהם ביחד.
עוד שיר מעולה באלבום היה Whateva Man שבו רדמן אירח את אריק סרמון ושניהם דפקו הופעות נהדרות על ביט פאנקי ומעולה, והשיר Rollin שבו רדמן מפגין את היכולות שלו יותר מכל שיר אחר באלבום הזה.
האלבום נסגר ב Posse Cut מעולה(Da Ill Out) ביחד עם Keith Murray ו Jamal ושלושתם קורעים ביט נחמד מאוד של אריק סרמון ומצליחים לסגור את האלבום עם חיוך על פני המאזין.


לסיכום אני יכול להגיד שזה לא אלבום מושלם אולי, מפוצץ בסקיטים מיותרים לרוב ומכיל כמה שירים שהם לא הרבה מעל הממוצע אבל בסופו של דבר זה אלבום פאנן לגמרי עם הרבה הומור, אגו, סטלות והפקות מעולות מעל הכל. ואפילו עוקף די בגדול את האלבום השני שלו וגם בקצת את הראשון.
האם לקנות את האלבום הזה? אם שמעתם לפני זה את רדמן ואתם אוהבים אותו אז לכו על זה! בטוח לא תתחרטו, לשאר אני ממליץ להוריד את האלבום קודם ולהיתרשם.
אחרי מחשבה רבה לציון הסופי החלטתי לתת לו 4.5 כוכבים, זה לא אלבום מושלם אבל די שואף למקום הזה.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה