Nine - Cloud 9 - 1996

Nine - Cloud 9 - 1996

האלבום השני של הראפר ניין ששוחרר רק שנה אחרי האלבום הראשון שלו שהיה להיט מחתרתי די גדול.
האלבום הזה ניין החליט שהוא ממשיך באותה הנוסחה פחות או יותר, עם המפיק שלו Rob Lewis שהפיק את כל האלבום מלבד 2 שירים שהופקו ע"י Jesse West ו Rockwrecka. האורחים באלבום היו: King Just, U-Neek, Father Shaheed, 3rd Eye, Smoothe Da Hustler ו Bounty Killer.

לצערו הלייבל שלו Profile Records היה בתהליכי פשיטת רגל והאלבום הזה קיבל פרסום אפסי ובסופו של דבר למרות 2 סינגלים מכר מעט מאוד עותקים ובעקבות המכירות הנמוכות ניין עזב את הלייבל. למרות שהאלבום לא הצליח מסחרית המבקרים נתנו לו ציונים מאוד גבוהים והוא אשכרה קיבל ביקורות טובות יותר מאלבום הבכורה שלו.

למרות שהוא עבד עם אותם המפיקים מהאלבום הראשון שלו האלבום קיבל סאונד הרבה יותר אפל ומוצלח יותר שהתאים ממש טוב לקול הצרוד והעמוק של ניין(שמזכיר בקטנה את DMX אגב).
האלבום נפתח בשיר אינטרו עם וורסים פה ושם שלא ממש עושה את העבודה בעייני והאלבום מתחיל להיתחמם עם השיר השני Every Man 4 Himself עם ביט אפל וממש טוב שמכתיב פחות או יותר את רוב הסאונד של האלבום(לטובה כמובן) וגם השיר הבא We Play 4 Keeps שלא שונה בהרבה מהשיר הקודם רק עם ביט הרבה יותר קצבי וגם כן אפל.
משני השירים האלה האלבום ממשיך פחות או יותר באותה הנימה ושומר על רמה אחידה ויציבה עד לשיר Lyin' King שהיה הסינגל הראשון מהאלבום. הביט בשיר הזה יותר קליל מרוב הביטים באלבום אבל הביט די משני בשיר הזה, מה שבולט שהשיר מזכיר מאוד את Paparzzi של אקזיביט וגם הוא "נכנס" בכל אותם ראפרים שמשקרים בקיצוניות ומשתמשים בגאנגסטה ראפ ובמפיוסו ראפ כקלי פרסום. עם שורות כמו:
Even I exaggerate when I create But I don't perpertrate and illustrate
אומנם לא מצויינים שמות בליריקס אבל זה נשמע כאילו הוא יורד על טופאק, נאס, רייקון ופוקסי בראון בין היתר.
עוד שיר בולט מבחינתי הוא השיר Jon Doe שהרבה בזכות הביט שלו פשוט מטפס לצמרת של השירים היותר טובים מהאלבום הזה אבל השיא באלבום הזה מגיע עם הסינגל השני מהאלבום והשיר Make or Take שמתארח בו הראפר Smoothe Da Hustler שעד היום זה אחד השירים הכי אהובים עלי(בכללי ולא רק מהאלבום). למרות הנושא המאוד פשוט שלו(כסף..) השיר הזה הוא הגדרה אמיתית לקלאסיקה שלא שומעים כל יום.
האלבום נסגר בסופו של דבר בשיר 4 Chicken Wings and Rice שאיתו ניין לקוח אותנו לתקופה שהוא היה נאבק כלכלית ועד לתקופה שהוא הגיע למצב כלכלי טוב, עם סאונד שקט ורגוע שמסיים את האלבום הצורה מושלמת כמעט.

באופן מפתיע האלבום הזה הרבה יותר טוב מהבכורה שלו, מלבד 2 שירים שהיו חלשים יחסית האלבום מתקרב לשלמות והרבה בזכות הביטים של Rob Lewis שעשה עבודה נהדרת באלבום הזה עם סאונד יותר קודר ואפל יותר מהאלבום הקודם שלו.
קניה של האלבום הזה לצערינו לא באה בחשבון כי הוא לא מיוצר יותר אבל להוריד אותו זה 10 דקות ואפילו פחות אז קדימה! למה מחכים?
לסיכום החלטתי לתת לאלבום 4.5 כוכבים, למרות שרובו ממש טוב שירים כמו Warriors ו Know Introduction די הורסים את התמונה אבל גם בילעדיהם יש עוד 10 שירים מעולים.