Kanye West - Late Registration - 2005

Kanye West - Late Registration - 2005

אחרי האלבום הראשון והמצליח שלו קניה ווסט הצליח לבסס את עצמו לא רק כאחד המפיקים היותר טובים בתעשיה אלא גם כאחד הראפרים היותר מעניינים "ונטולי הגימיקים". הוא החליט לא לחכות הרבה זמן ובזכות ההצלחה שלו הוא הקים לייבל משלו שמיד קיבל הפצה דרך Roc A Fella של ג'י זי ושנה אחרי זה הוא שיחרר את האלבום השני שלו.

בדומה לאלבום הקודם הוא לא ממש קיבל עזרה בהקות מאף אחד מבלבד טראק אחד שנתו להפיק ל Just Blaze. כאורחים הוא הביא את Lupe Fiasco שעשה את הבכורה שלו במיינסטרים באלבום הזה, Jamie Foxx, Paul Wall, GLC, The Game, Brandy, Really Doe, Consequence, Cam'ron, Nas, Jay-Z ואת Common שגם היה החתום הראשון בלייבל של קניה ווסט ביחד עם ג'ון לג'נד. האלבום הזה הצליח אפילו יותר מהאלבום הראשון ומכר 860 אף עותקים בשבוע הראשון ויותר מ 3 מליון עותקים בארה"ב בסה"כ. המבקרים מיהרו להכתיר את האלבום כקלאסיקה מודרנית ונתנו לו לרוב ציונים מאוד גבוהים.

האלבום נפתח באינטרו קצר של ברני מאק ומיד עובר לשיר Heard 'Em Say שהוא גם הסינגל השלישי מהאלבום ופתיחה לא רעה בכלל אבל הפזמון של Adam Levine נשמע מזעזע וקצת דופק את השיר. השיר הבא, Touch the Sky, יצא הרבה יותר מוצלח ועם ביט ממש טוב של ג'אסט בלייז קניה מביא לנו את אחד השירים הכי טובים באלבום הזה(שגם הוא סינגל אגב, רביעי במספר) עם היתארחות די טובה של לופה פיאסקו.
האלבום ממשיך חזק ומגיע לשיר Gold Digger שהוא גם כן סינגל(שני במספר) ובשיר הזה קניה מארח את Jamie Foxx שעושה את הפזמון וקולות רקע בהשראת השיר Got a Woman של האיש והאגדה Ray Charles. אני לא צריך להגיד לכם על מה השיר, שזה ברור מאוד מהשם שלו מה שאני כן הולך להגיד לכם שזה שיר מעולה ובצד זכה באינסוף פרסים. אחרי סקיט קצר ולא ממש נחוץ עוברים לשיר Drive Slow שגם הוא סינגל(חמישי במספר) שמארח בו את GLC ואת הראפר הדרומי Paul Wall ובאופן מפתיע Paul Wall נשמע ממש טוב על הביט הג'אזי והרגוע הזה ובלמרות שהליריקס שלו לא ממש מעניין השיר הזה מהנה ביותר.
האלבום טיפה מאוד את הרמה שלו בשני השירים הבאים אבל לא בגלל שהם לא טובים אלא בגלל שההתחלה לא פחות ממעולה, אבל הרמה הגבוהה מאוד חוזרת בשיר Roses שהוא מוקדם לסבתא של קניה, שיר עצוב ביותר שקניה מבצע אותו בצורה מעולה.
השיא של האלבום אבל מגיע כנראה בשיר 13 שהוא הרמיקס של Diamonds from Sierra Leone ששונה מהגירסא שיצאה לה קליפ(הסינגל הראשון) עם וורסים אחרים וכמובן וורס של ג'י זי שגנב את ההצגה וכולל אולי את אחת השורות הכי מפורסמות שלו "I'm not a businessman, I'm a business, man". הסיבה שהשיר הזה טוב יותר מהגירסא של הקליפ היא הוורס של ג'י זי כמובן וגם הקטע שקניה ווסט אשכרה דיבר על נושא חשוב בשיר(תעשיית "יהלומי הדם" של סיירה ליון) ולא עוד שורת הישתחצנויות שלו כמו בקליפ על כמה כסף יש לו וכאלה.
עוד שיר מאוד מוצלח מהאלבום הוא Hey Mama שהוא הקדשה לאמא שלו שהפך רק להרבה יותר מרגש אחרי שאמא שלו נפטרה מספר שנים אחרי שיצא השיר, זה אומנם לא Dear Mama של טופאק אבל בהחלט שיר טוב.
בשיר 20 אנחנו מגיעים לבונוסים שכוללים את Diamonds from Sierra Leone בגירסא "המקורית" שהופיע בקליפ שגם היא גירסא טובה מאוד אבל גרסאת הרמיקס עדיפה בהרבה. והשיר האחרון הוא שיר בונוס חבוי בשם Late שהוא סגירה רגועה ודי טובה לאלבום המעולה הזה.

כל מי שאומר שקניה ווסט לייצן, או לא "ראפר אמיתי" או כל השמצה אחרת עליו כי הוא מסרב לעשות גאנגסטה הוא אדיוט מוחלט כי האלבום הזה לא רחוק מכל מה שאומרים עליו ובהחלט עונה על הקריטריונים(שלי לפחות) לקלאסיקה מודרנית. קניה ווסט גם פה שמר על תוכן נטול גימיקים כמעט עם ליריקס אמיתי וכנה לרוב, עם שירים יותר "שמחים" וחלקם יותר אפלים ועצובים ומאוד אישיים אבל כמובן האיכות האמיתית מגיע מהביטים הנהדרים האלה שכולם באו מה MPC של קניה(חוץ מאוד שבא מהMPC של ג'סט בלייז XD).
עדין למרות כל המחמאות יש באלבום כמה נפילות קטנות כמו הסקיטים שממש מיותרים וסתם מפריעים חווית האזנה ושירים כמו Bring Me Down שבאמת היה סתמי ולא מעניין בכלל.
האם לקנות את האלבום אתם שואלים? בהחלט! ישראל אומנם לא עשירה באלבומים קלאסיים אבל האלבום הזה ניתן לקניה בקלות מטוואר רקורדס ואני מניח שגם מחנויות אחרות שיש להן אגף היפ הופ טוב.
אחרי מחשבה על הציון הסופי החלטתי לתת לו 4.5 כוכבים, מלבד נפילות ממש קטנות פה ושם האלבום הזה לא רחוק משלמות ומומלץ לשמוע לכל חובב מוזיקה שחורה ביקום הזה.

כמו שרוב הקוראים שלי יודעים, זה סיקור המאתיים שלי! תהנו ממנו ונקווה שניראה עוד 200 לפחות.