Wu-Tang Clan - Wu-Tang Forever - 1997 - Revisit

Wu-Tang Clan - Wu-Tang Forever - 1997 - Revisit

הסיקור הוא חידוש של זה:
http://thecrackspotv4.blogspot.com/2009/07/wu-tang-clan-wu-tang-forever-1997.html

האלבום הראשון שלהם מ 93 היה הצלחה מחתרתית ענקית וכמעט כל חברים קיבלו חוזי הקלטות לאלבומי הסולו שלהם וכתוצאה מזה וו טאנג כהרכב יצאו להפסקה די ארוכה. בהפסקה הזאת שוחררו 5 אלבומי סולו של חלק מחברי ההרכב Method Man, Ol' Dirty Bastard, Raekwon, The Genius/Gza ו Ghostface Killah שכולם מכרו המון עותקים וזכו לביקורות מעולות. בגלל אותו גל הצלחה ענקי היו שמועות שוו טאנג לא יחזרו יותר לעבוד ביחד אלא יתרכזו בקריירות הסולו שלהם אבל השמועות נופצו בשנת 97 כאשר הורכז האלבום השני של וו טאנג עם שם מתאים ביותר, Wu-Tang Forever והורכז גם שהולך להיות אלבום כפול כדי לתת היזדמנות שווה לכל חברי ההרכב לככב קצת(מה שלא ממש קרה באלבום הקודם).

מאסטה קילה שהיה בכלא בזמן שהוקלט האלבום הראשון שיחרר, והיה שותף פעיל באלבום הזה ולצערינו גם יוגוד שקיבל כמו די גדולה של וורסים. הפעם וו טאנג בחרו להביא גם קצת אורחים שכללו את Cappadonna, Street Life והזמרת Tekitha. וגם ההפקות לא נפלו בלעדית על ריזה יותר ומספר של טראקים הופקו ע"י True Master(שני טראקים), 4th Disciple(חמש טראקים) ואחד לאינספקטה דק.
בגלל הייפ מטורף לאלבום הלייבל הקציב להם תקציב אסטרנומי שכלל כמה מליוני דולרים ומליון אחד מתוכו הלך להפקה של הקליפ לסינגל הראשון Triumph ששבר כל שיא שהיה עד אז בהיפ הופ(עדין יצא חרא של קליפ) ובזכות הייפ הענקי האלבום מכר בשבוע הראשון כמעט 650 אלף בארה"ב והגיע ליותר מ 4 מליון בסופו של דבר. המבקרים גם הם התלהבו מהאלבום ונתנו לו ציונים גבוהים בכל מקום בטענה שהאלבום היה בעל סאונד חדיש להרכב וגם מוכר בכמה פרמטרים.

האלבום לא נפתח ממש טוב, עם אינטרו ארוך של כמעט 7 דקות שהיה לא נחוץ לגמרי(לדעתי לפחות) אבל עובר אחריו לאחד הטראקים הטובים באלבום, Reunited, שבקול תרועה מכריז על הקאמבק של ההרכב עם וורסים מעולים מצידם של ג'יזה ומט' והפקה יוצאת דופן של ריזה שכבר מהטראק הראשון קובע סאונד שונה לאלבום שגם היה הסינגל השלישי של האלבום אגב. השיר הבא הוא הצגה מעולה של שני חברי ההרכב הכי אנדרייטד בהרכב, מאסטה קילה ואינספקטה דק שנתנו גם לקאפאדונה להיתארח בוורס האחרון וכל זה קורה על ביט מעולה של ריזה.
השיר השישי באלבום, As High as Wu-Tang Get הוא עוד שיר מעולה שלמרות הפזמון הגרוע של ODB ג'יזה ומט' קוראים את הביט הזה(הדי ממוצע הזה) בצורה מושלמת. ואחריו מגיע הארגע שממנו פחדתי מוות, הוורס הראשון של יוגאד באלבום ומרות זאת מדובר באחד השירים היותר טובים באלבום עם וורס טוב במיוחד של מאסטה קילה בסוף ומיד אחריו מגיע השיר Older Gods, שכולל בתוכו קצת מה Crime raps המוכרים של גוסט וריי שנשמע קצת לא במקום באלבום הזה ויותר באלבומי הסולו שלהם אבל בלי קשר לזה מדובר בשיר מעולה עם ביט נהדר של 4th Disciple שסיפק להם רקע נהדר.
וכמובן מן אלבום וו טאנג זה בלי אחד מהשירים היותר רציניים שלהם כמו Tearz והשיר הזה מגיע בשיר העשירי שהוא A Better Tomorrow, שכולל חמישה וורסים די טובים אבל לא מהבולטים זה בטוח. הדיסק והחלק הראשון של האלבום נחתם עם השיר It's Yourz שנשמע ממש טוב עם ביט נהדר של ריזה.

הדיסק והחלק השני נפתח גם הוא עם אינטרו שהוא הרבה פחות מיותר מהקודם אבל גם בלעדיו אפשר היה להיסתדר אבל מיד אחריו מגיע הסינגל הראשון של האלבום, Triumph, שכולל וורסים מכל חברי ההרכב מלבד ODB וורס אורח של קאפאדונה ועד היום אחד השירים היותר טובים שלהם ואחריו מגיע השיר Impossible, שהוא אחד השירים הטובים באלבום הזה הרבה בזכות הוורס האחרון של גוסט שמביא את אחד הסטוריטלינגס המפורסמים שלו ואחד הטובים גם אני חייב לציין.
עוד שיר מאוד בולט הוא Deadly Melody שכולל 9 וורסים קצרים וקצת מבולגנים אבל עדין מתחברים לא רע, במיוחד 2 הוורסים של מאסטה קילה ואחריו מגיע The City, סולו של אינספקטה דק שבאופן מפתיע עושה ממנו שיר נהדר מה שלא רואים הרבה בסולואים שלו.
Bells of War הוא עוד שיר מעולה שכולל באופן מאוד מפתיע וורס טוב של יוגאד אבל כמובן גם של שאר החברה שמופיעים פה במיוחד גוסט פייס ומיד אחריו מגיע The M.G.M. שהוא שיתוף פעולה בלעדי בין ריי וגוסט שנותן פלאשבק מטורף לקיובאן לינקס ואירון מן.
עוד שיר מאוד מעניין הוא Hellz Wind Staff שכולל וורסים מעולים של האורח Streetlife ושל גוסט שדי קורעים את הביט לגזרים
האלבום אחרי זה מוריד צת הילוך ואפילו נגמר בצורה די גרועה עם סולואים של יוגאד(!!!) וזמרת הבית שלהם Tekitha ואוטרו מיותר של ריי.

לסיכום אני יגיד שמדובר באלבום טוב סה"כ אבל רחוק מלהיות מושלם, דבר ראשון האלבום כולל 24 שירים ועוד 3 סקיטים לא קצרים והאורך הכללי שלו הוא כמעט שעתיים. אני מבין שיש 9 חברים בהרכב אבל עדין שעתיים לאלבום זה מוגזם. כמובן שיש גם כמה שירים שהם לדעתי לא משהו בכלל כמו הסולו המגוכך של יו גאד(Black Shampoo) ושל הזמרת שלהם(Second Coming) או הנסיון במוזר לשחזר את CREAM בשיר Cash Still Rules/Scary Hours.
אבל בגדול יש גם כמות ענקית של שירים טובים באלבום ולרוב ביטים נהדרים של ריזה ו 4th Disciple.
האם לקנות את האלבום הזה..? הייתי אומר שכן, אומנם המחיר הוא בערך 140 שקל אבל זה די שווה את זה.
אחרי קצת חשיבה החלטתי לתת 4 כוכבים לאלבום הזה, כמו שנתתי לו פעם ואני עדין חושב שזה אומנם לא קלאסיקה ענקית כמו הראשון שלהם אבל מדובר באלבום טוב שמומלץ לכל חובב היפ הופ.