Nas - Illmatic - 1994 - Revisit

Nas - Illmatic - 1994 - Revisit

 הסיקור הזה הוא חידוש של זה:
http://thecrackspotv4.blogspot.com/2009/02/nas-illmatic-1994.html

Illmatic, אלבום הקודש, נחשב בעייני היפ הופ הדס רבים כהדבר הכי קרוב לשלמות שקיים בהיפ הופ. מה אפשר להגיד עליו שאתם כבר לא מכירים..?

אז נאס התחיל לראפרפ בערך בשנת 90(אז קרא לעצמו Nasty Nas) ובשנה הזאת בערך הוא נפגש עם המפיק והראפר לארג' פרופסור שאז עבד עם ההרכב שלו(Main Source) על אלבום הבכורה שלהם והוא הזמין את נאס להיתארח איתו באחד השירים. כך נוצר לו Live at the Barbeque, הבכורה של נאס בהיפ הופ(גם של אקנילי וג'ו פאטל אבל זה סיפור אחר כבר) ועד היום נחשב לוורס הכי טוב שלו כנראה. מהר מאוד הראפר MC Serch שם לב לכישורים שלו ולקח אותו תחת הכנף שלו, אירח אותו באחד הסינגלים שלו והשיג לו חוזה הקלטות ב Columbia Records.
נאס הקליט את הסינגל הראשון שלו, Halftime, בשנת 92 וזכה למקום בסאונדטראק של הסרט Zebrahead וההייפ שלו המשיך לגדול בצעדי ענק. כל מפיק בתעשיה רצה לעבוד איתו ובסוף הרשימה היצתמצמה לפרימו, לארג' פרופסור, קיו טיפ, פיט רוק ו LES.
שנת 94 הגיעה לה והאלבום שוחרר בסופו של דבר והאלבום הוכתר כאחד הדברים היותר טובים שהיפ הופ ראה אי פעם, אומנם לא מכר הרבה מאוד עותקים(בסביבות החצי מליון בשנה הראשונה) אבל הביקורות נתנו לו 5 מתוך 5 בכל מקום. לצד הטוב הצד הרע הגיע כמה שנים מאוחר יותר כאשר נאס לא הצליח לעמוד בסטנדרט שהציב עם האלבום הראשון ואיכזב המון מעריצים שלו עם רוב הדיסקוגרפיה שלו.

אני מניח שהאלבום זכה לכזאת הצלחה בגלל היכולת של נאס לתאר את הסביבה שלו בצורה כל כך טובה, שקופה וברורה. כבר מהשיר הראשון נאס מצליח להעביר למאזין תמונה די ברורה של איך ניראת השכונה שלו וניו יורק בפרט. בין אם זה לדבר קצת על המנטליות של הגאנגסטר הניו יורקי הממוצע, השאיפות שלו, את היתרונות בחיים האלה וכמובן החסרונות, האמת והמציאות הכואבת שבאה ביחד עם החיים האלה. וכל זה התרחש על ביט מעולה של פרימו, שלא מרכב ממש אבל קליט ביותר שקל מאוד להיתאהב בו.
בטראק הבא נאס ממשיך לדבר קצת על החיים של הפושע הממוצע ביחד עם AZ שדפק את הוורס הכי טוב והכי חשוב בחיים שלו כנראה ושניהם מדברים בנימה מאוד צינית על החיים ברחובות, לדוגמא שנאס חוגג את העובדה שהוא שרד עד גיל 21. LES שסיפק את הביט הזה הוא לא מהמפיקים הידועים באלבום הזה, אבל ללא ספק הביא את אחד הטובים באלבום שלא נופל מהעבודות הכי טובות של פרימו ופיט רוק פה.
נאס ממשיך באותה הנימה בערך וגם בטראק השלישי הוא ממשיך לדבר על חיי הפשע רק הפעם עשה את זה בהשראת הסרט הקלאסי, סקארפייס. הדבר הבולט ביותר בעייני פה הוא האינסטרומנטל של פיט רוק שמביא את הרקע המושלם לנאס לזרוק את הפנינים שלו.

הטראק החמישי מביא איתו את הסינגל הראשון של נאס בעצם, Halftime, שהוא שיר אגו יחסית פשוט אך גאוני באותו הזמן עם טיפה דמיון לסטייל של ראקים ולארג' פרו, שסיפק לו את הביט הביא את הלופ המושלם לנאס לשבת עליו. בטראק השישי נאס מחליט לקחת אותנו קצת למסע לעבר בשכונה שלו על אחד הביטים היותר טובים של פרימו שתורם לאווירה של הטראק לא פחות טוב מהליריקס הכל כך סוחף שלו.
את הטראק השביעי נאס מקדיש לכל החברים שלו שנמצאים בכלא ועושה את השיר בצורת מכתב שאותו כביכול כותב למספר חברים שלו ועושה את השיר לוויזואלי ביותר. הביט של קיו טיפ שהוא בעל אלמנט מיסתורי מסויים, מסמפל קסילופון ובעייני עושה את אחד הביטים היותר מעניינים באלבום הזה.
אז מה אין לנו עד עכשיו באלבום...? מה עם איזה שיר יצוג? גם זה יש כמובן בשיר התשיעי, Represent, שבו נאס מדבר עוד קצת על השכונה שלו עם הרבה אגו ומסביר לכם למה לא כדאי לכם לבקר שם. הביט של פרימו הוא לופ די פשוט אבל נשמע כמו כך טוב ביחד עם הפלואו של נאס.
מה שהכי טוב באלבום הזה אולי, שאפילו השירים החלשים באלבום, הם שירים טובים גם פשוט לא עמדים לגמרי בסטנדרט של האלבום, שהם לדעתי One Time 4 Your Mind, שלא עומד ממש בקצב של האלבום, ו It Ain't Hard to Tell שאומנם בעל ביט מרשים ביותר אבל ליריקס חלש ביותר.

קשה שלא להיתלהב מהאלבום הזה, נאס ב9 טראקים לא ארוכים מדי נתן הצצה נדירה לחיים שלו ושל החברה מהשכונה שלו, הדברים הטובים אבל בעיקר את הפחות. כמובן המפיקים שהוא בחר לעבוד איתם הפיקו לו את הדברים הכי טובים שלהם ואין ביט אחד שולי באלבום.
אם אתם יכולים למצוא את זה בחנויות אל תהססו לקנות את האלבום הזה! ויודעים מה? אם לא תמצאו אל תהססו להוציא כמה שקלים מיותרים ולהזמין אותו מהאינטרנט כי האלבום הזה שווה כל אגורה שתשלמו עליו במיוחד במחירים המצחיקים שהוא נמכר היום.
אז כמובן האלבום הזה מקבל אצלי 5 כוכבים ולדעתי זה אחד האלבומים הכי טובים שקיים ויושב לי אי שם בטופ 5.