רשומות
Artifacts – Between A Rock And A Hard Place - 1994
Artifacts הם צמד ראפרים מניו ג'רסי שמורכב מ El Da Sensei ו Tame One שהחלו לעבוד ביחד בתחילת שנות התישעים ושיחררו את האלבום הראשון שלהם בשנת 94. אין יותר מדי מידע עליהם, מה שכן הם חברים טובים של רדמן והוא זה שהביא אותם "למשחק" כנראה והפיק להם את אחד מהשירים באלבום ועשה את הפזמון גם.
האלבום הזה הכיל הפקות של T-Ray בעיקר ועוד כמה מ Buckwild, Redman ו Rockwilder. האורחים היחידים באלבום היו רדמן שעשה את הפזמון באחד השירים ובאסטה ריימס שהיתארח ברמיקס של C'mon Wit da Git Down.
האלבום לא היה ממש הצלחה מסחרית אבל קיבל ביקורות מעולות בכל מקום כמעט והיה ידוע בעיקר בזכות הסינגל Wrong Side of da Tracks שהיה להיט מקומי. ההרכב שיחרר בהמשך עוד אלבום והיתפרקו אחריו ולכל אחד מהם קריירת סולו די ארוכה.
האלבום הזה בניגוד להרבה אלבומים מהתקופה עסקו בנושאים יותר קלאסיים כמו ברייקדאנס, גראפיטי והרבה ליריקס "אינלקטואלי" בלי יותר מדי גאנגסטה שיט.
אחרי אינטרו קצר האלבום נפתח עם השיר C'mon Wit Da Git Down שהוא הסינגל השני מהאלבום. השיר מביא איתו הפקה מעולה של באקווילד ואחת העבודות היותר טובות שלו גם. שני הראפרים מצידם די מכתיבים את רוב הסאונד של האלבום עם השיר הזה וגם עושים עבודה נהדרת. האלבום ממשיך לשיר Wrong Side of the Tracks שהוא הסינגל הראשון והכי מפורסם שלהם עד היום ובעיני רבים גם השיר הכי טוב שלהם.
עוד שיר מאוד בולט מבחינתי הוא Attack Of New Jeruzalem שגם הוא כולל ביט קלאסי של באקווילד ומביא קצב יותר מהיר ממה ששמענו עד עכשיו באלבום אבל מבחינת התוכן המילולי הוא סוג של עוד קצת מאותו הדבר.
השיא של האלבום מגיע לקראת האמצע שלו בשיר השביעי, Whayback, עם ביט שקט ונחמד של T-Ray(שעשה עבודה נהדרת לאורך רוב האלבום) ושני החבר'ה מדברים על הזמנים הישנים והטובים. גם השיר הזה הוא יותר קצבי מרוב האלבום.
עוד שיר בולט באלבום הוא Cummin' Thru Ya F-Kin Block בעל סאונד טיפה שונה מרוב האלבום אבל לטובה כמובן, עם ביט ממש טוב של רדמן ורוקווילדר שהופך את השיר ללא פחות ממעולה, רק חבל שרדמן שמופיע בשיר הזה עושה רק את הפזמון ולא נתן איזה וורס. האלבום ממשיך ישר לשיר Lower da Boom שמביא איתו ביט ממסטל רצח ובאופן אירוני מדבר על...עישון. היי איזה מין אלבום ראפ זה בלי שיר סטלה??
האלבום ממשיך עד הסוף ושומר פחות או יותר על רמה אחידה ומסתיים עם הרמיקס של C'mon Wit da Git Down שמארח את באסטה ריימס ומכיל ביט שונה ובעצם גם ליריקס שונה. אין בקרדיטים שום דבר לגבי ההפקה אבל נשמע כמו באקווילד או מישהו מ DITC. אם אני צריך לבחור אני אבחר במקורי אבל זה בהחלט שיר מעולה גם.
האלבום הזה חייב להימצא אצל כל אחד שאוהב את תקופת הזהב של ניו יורק ללא ספק, אלבום מעולה אבל בכל זאת לא ברמה של "הגדולים". מבחינת ההפקות האלבום הזה לא פחות ממעולה, T-Ray שהפיק את רוב האלבום עשה עבודה נהדרת ועם קצת עזרה מבאקווילד הם ביחד עושים הפקות קרובות לשלמות. 2 הראפרים מוכשרים אבל האלבום מרגיש מאוד חסר גיוון ולשמוע את רוב האלבום שמדבר על אותו הדבר לרוב זה קצת מעיק.
קניה של האלבום הזה היא בעיה, כי לא מייצרים אותו יותר ואפילו להזמין מהאינטרנט אפשר למצוא רק משומש כנראה אז הורדה זאת האופציה היחידה כנראה.
לסיכום אני מביא לאלבום הזה 4 כוכבים, אם הליריקס והנושאים היו מגוונים יותר האלבום בקלות היה יכול לקבל 5 בעיני במיוחד עם ביטים כאלה נהדרים.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה