רשומות
Eminem - The Slim Shady LP - 1999
אלבום הסטודיו הראשון של אמינם ראה אור יום בשנת 99 אבל הקריירה שלו החלה אי שם בתחילת שנות התישעים(בסביבות 92-93) ביחד עם עוד כמה ראפרים מקומיים מדטרוייט(בינהם Soul Intent). הוא בנה קשרים חזקים עם שני אחים שהשם המשפחה שלהם Bass שהיה בבעלותם סטודיו מקומי בשם Bassmint וגם הלייבל Web Entertainment שם לראשונה בשנת 96 הוא שיחרר אלבום עצמאי בשם Infinit שלא זכה לביקורות טובות בטענה שהסטייל של אמינם היה משוכפל מנאס ו AZ ומכר כלום עותקים. למרות הכישלון אמינם המשיך להישתתף בתחרויות באטלים מקומיות כולל אולימפיידת הראפ והגיע שם למקום השני.
הוא שינה באותה התקופה את הסטייל שלו לגמרי וכך נולד לו האלטר אגו שלו Slim Shady של בן אדם מטורף, נרקומן, סקסיסט וסדיסט אלים שלא ממש פחד להביע את דעתו במוזיקה שלו. הוא הקליט את The Slim Shady EP ששימש בסופו של דבר כדמו שהגיע לידיים של דר דריי ומשם הדרך שלו לחוזה הקלטות הייתה קצרה. באותה התקופה גם לייבל ההיפ הופ עצמאי הכי גדול בארה"ב אז, Rawkus, עבד איתו אבל וויתר עליו כיוון שהיה לבן והם פחדו שלא יצליחו לשווק אותו.
אחרי שחתם ב Aftermath הוא התחיל לעבוד על Slim Shady LP, שילוב של כמה שירים מ The Slim Shady EP בגירסאות יפה שונות ומלוטשות, והרבה שירים חדשים. הסינגל הראשון מהאלבום היה My Name Is שהיה מאוד מצליח מה שגרם לאלבום למכור בסופו של דבר מעל ל 4 מליון עותקים בארה"ב.
האלבום ברובו כולל הפקות של אמינם בעצמו ו Bass Brothers ועוד 2 שירים הופקו ע"י דר דריי והשותף שלו דאז Mel-Man. האלבום לא כלל אורחים כמעט, מלבד חברו רוייס והבוס שלו דר דריי.
האלבום פותח עם אינטרו שמבהיר לנו מהתחלה שלא יהיה שיט חיובי באלבון הזה, ושאמינם מתכוון להיות סיוט של כל הורה בארה"ב בערך. אחרי האינטרו מגיע השיר האמיתי הראשון והסינגל הראשון של אמינם, My Name Is, ולמרות הדעה הציבורית הטובה עליו השיר הזה די גרוע עם אחת ההפקות הכי לא מפוקסות של דר דריי ששמעתי בחיי.
האלבום עולה ברמה כשמגיע הטראק הבא, שהוא גם הסינגל השני, Guilty Conscience, ועד היו נחשב לשירים היותר טובים שלהם ביחד כאשר אמינם ודר דריי משמשים בתור מצפון לשלושה אנשים שונים, כאשר אמינם הוא הרע ודריי הוא הטוב. האלבום ממשיך בנימה המשעשעת כאשר מגיע לטראק הבא, Brain Damage, שבו אמינם מפגין לא רק חוש הומור אלא גם יכול לא רעה של סטוריטלינג(חולני).
עוד שיר טוב עם הרבה הומור הוא Role Model שהוא גם הסינגל השלישי מהאלבום. למרות הביט הטיפה מונוטוני נסקיל של אמינם מפצים וכך קיבלנו את אחד השירים הכי טובים שלו.
כמובן אמינם יודע לא רק הומור ובשיר Rock Bottom הוא מראה שיודע גם לדבר על נושאים רציניים יותר ועושה שיר דיכאוני ואפל מאוד. השיר הבא הוא Just Don't Give a Fuck, שהוא בעצם הסינגל הראשון של אמינם שיצא עוד בתקופה שה EP יצא ובעצם עושה אחלה הכירות עם האלטר אגו שלו סלים שיידי.
היהלום של האלבום אבל שמור לסוף אבל, כאשר אמינם הביא את חברו רוייס להיתארח בשיר Bad Meets Evil ובגלל הכימיה המעולה שלהם הם הקימו צמד באותו השם מאוחר יותר אבל בגלל סיכסוכים האלבום הראשון שלהם יצא רק ב 2011. בכל מקרה השיר הזה פשוט מעולה. האלבום נסגר בסופו של דבר בשיר Still Don't Give a Fuck, שיר ממוצע אבל למקרה שלא הייתם משוכנעים בשיר 15 שאמינם שם זין השיר הזה קיים מסתבר.
האלבום לא רע בכלל בשביל בכורה(סוג של בכורה) אבל הבעיה הכי גדולה שלו זה הביטים שלרוב מפשלים חזק ומורידים חזק את האלבום. Bass Brothers ואמינם מפשלים בקטע הזה ומעט ההפקות שיש לדריי באלבום הזה גם יצאו גועל נפש. אמינם מצידו עושה עבודה טובה לרוב אבל עדין האלבום היה יכול להיסתדר בלי שירים טיפשיים ומיותרים כמו If I Had, Cum On Everybody או I'm Shady או שירים מגעילים יתר על המידה כמו 97' Bonnie & Clyde שמסיבה לא ברורה לי גורם להיתלהבות מוגזמת מצד המעריצים.
האם לקנות את האלבום..? אם אתם מעריצים של אמינם רוב הסיכויים שיש לכם את האלבום מקורי כבר ואלא שלאין להם מכירים את האלבום כנראה יותר טוב ממני ולא קונים כי זה לא הקטע שלהם. אבל בכללי האלבום לא שווה את הכסף לדעתי והורדה ושמירה של השירים הטובים(ויש כמה ממש טובים) תספיק.
בסופו של דבר אני מביא לאלבום הזה 2.5 כוכבים, ולא הבעיה העיקרית באלבום הזה כמו שכבר ציינת היא לא אמינם אלא הביטים שפשוט מורידים מהרמה של האלבום הזה, כמובן גם אמינם לא טמן את ידו בצלחת וגם הוא עשה כמה שירים מיותרים.
הוא שינה באותה התקופה את הסטייל שלו לגמרי וכך נולד לו האלטר אגו שלו Slim Shady של בן אדם מטורף, נרקומן, סקסיסט וסדיסט אלים שלא ממש פחד להביע את דעתו במוזיקה שלו. הוא הקליט את The Slim Shady EP ששימש בסופו של דבר כדמו שהגיע לידיים של דר דריי ומשם הדרך שלו לחוזה הקלטות הייתה קצרה. באותה התקופה גם לייבל ההיפ הופ עצמאי הכי גדול בארה"ב אז, Rawkus, עבד איתו אבל וויתר עליו כיוון שהיה לבן והם פחדו שלא יצליחו לשווק אותו.
אחרי שחתם ב Aftermath הוא התחיל לעבוד על Slim Shady LP, שילוב של כמה שירים מ The Slim Shady EP בגירסאות יפה שונות ומלוטשות, והרבה שירים חדשים. הסינגל הראשון מהאלבום היה My Name Is שהיה מאוד מצליח מה שגרם לאלבום למכור בסופו של דבר מעל ל 4 מליון עותקים בארה"ב.
האלבום ברובו כולל הפקות של אמינם בעצמו ו Bass Brothers ועוד 2 שירים הופקו ע"י דר דריי והשותף שלו דאז Mel-Man. האלבום לא כלל אורחים כמעט, מלבד חברו רוייס והבוס שלו דר דריי.
האלבום פותח עם אינטרו שמבהיר לנו מהתחלה שלא יהיה שיט חיובי באלבון הזה, ושאמינם מתכוון להיות סיוט של כל הורה בארה"ב בערך. אחרי האינטרו מגיע השיר האמיתי הראשון והסינגל הראשון של אמינם, My Name Is, ולמרות הדעה הציבורית הטובה עליו השיר הזה די גרוע עם אחת ההפקות הכי לא מפוקסות של דר דריי ששמעתי בחיי.
האלבום עולה ברמה כשמגיע הטראק הבא, שהוא גם הסינגל השני, Guilty Conscience, ועד היו נחשב לשירים היותר טובים שלהם ביחד כאשר אמינם ודר דריי משמשים בתור מצפון לשלושה אנשים שונים, כאשר אמינם הוא הרע ודריי הוא הטוב. האלבום ממשיך בנימה המשעשעת כאשר מגיע לטראק הבא, Brain Damage, שבו אמינם מפגין לא רק חוש הומור אלא גם יכול לא רעה של סטוריטלינג(חולני).
עוד שיר טוב עם הרבה הומור הוא Role Model שהוא גם הסינגל השלישי מהאלבום. למרות הביט הטיפה מונוטוני נסקיל של אמינם מפצים וכך קיבלנו את אחד השירים הכי טובים שלו.
כמובן אמינם יודע לא רק הומור ובשיר Rock Bottom הוא מראה שיודע גם לדבר על נושאים רציניים יותר ועושה שיר דיכאוני ואפל מאוד. השיר הבא הוא Just Don't Give a Fuck, שהוא בעצם הסינגל הראשון של אמינם שיצא עוד בתקופה שה EP יצא ובעצם עושה אחלה הכירות עם האלטר אגו שלו סלים שיידי.
היהלום של האלבום אבל שמור לסוף אבל, כאשר אמינם הביא את חברו רוייס להיתארח בשיר Bad Meets Evil ובגלל הכימיה המעולה שלהם הם הקימו צמד באותו השם מאוחר יותר אבל בגלל סיכסוכים האלבום הראשון שלהם יצא רק ב 2011. בכל מקרה השיר הזה פשוט מעולה. האלבום נסגר בסופו של דבר בשיר Still Don't Give a Fuck, שיר ממוצע אבל למקרה שלא הייתם משוכנעים בשיר 15 שאמינם שם זין השיר הזה קיים מסתבר.
האלבום לא רע בכלל בשביל בכורה(סוג של בכורה) אבל הבעיה הכי גדולה שלו זה הביטים שלרוב מפשלים חזק ומורידים חזק את האלבום. Bass Brothers ואמינם מפשלים בקטע הזה ומעט ההפקות שיש לדריי באלבום הזה גם יצאו גועל נפש. אמינם מצידו עושה עבודה טובה לרוב אבל עדין האלבום היה יכול להיסתדר בלי שירים טיפשיים ומיותרים כמו If I Had, Cum On Everybody או I'm Shady או שירים מגעילים יתר על המידה כמו 97' Bonnie & Clyde שמסיבה לא ברורה לי גורם להיתלהבות מוגזמת מצד המעריצים.
האם לקנות את האלבום..? אם אתם מעריצים של אמינם רוב הסיכויים שיש לכם את האלבום מקורי כבר ואלא שלאין להם מכירים את האלבום כנראה יותר טוב ממני ולא קונים כי זה לא הקטע שלהם. אבל בכללי האלבום לא שווה את הכסף לדעתי והורדה ושמירה של השירים הטובים(ויש כמה ממש טובים) תספיק.
בסופו של דבר אני מביא לאלבום הזה 2.5 כוכבים, ולא הבעיה העיקרית באלבום הזה כמו שכבר ציינת היא לא אמינם אלא הביטים שפשוט מורידים מהרמה של האלבום הזה, כמובן גם אמינם לא טמן את ידו בצלחת וגם הוא עשה כמה שירים מיותרים.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה