Cormega - The Realness - 2001 - Revisit

Cormega - The Realness - 2001 - Revisit

מי שלא מבין מה זה Revisit הזה, שיכנס לפה:
http://thecrackspotv4.blogspot.com/2011/07/revisits.html
סיקור משופץ שעשיתי לזה:
http://thecrackspotv3.blogspot.com/2009/02/cormega-realness-2001.html

קורמגה הוא ראפר מ QB שגדל עם נאס ושאר הראפרים מהתקופה ההיא ואת הצעדים הראשונים שלו במוזיקה עשה עוש בשנים 89 ו 91 כאשר היתארח באלבומים מקומיים ולא מוכרים ואת הדיל הראשון שלו כבר קיבל בשנת 92 אבל זה לא החזיק מעמד בגלל שהוא נכנס לכלא לפני שהקליט משהו.
הקריירה שלו התחילה לחזור לתחיה כאשר נאס זרק כמה שורות באילמטיק עליו וכאשר שוחרר מהכלא בשנת 96 נאס נתן לו מקום באלבום השני שלו בשיר Affirmative Action ובשיר הזה גם קם לו ההרכב The Firm שכלל את מגה, נאס, AZ ופוקסי בראון. ע"פ קורמגה היו לו אחרי הוורס הזה הרבה מאוד הצעות על השולחן אבל הוא בחר דווקא בדאף ג'אם. הוא הקליט שם את מה שהיה אמור להיות האלבום הראשון שלו, The Testament, ולמרות הייפ די גדול הדברים לא ניראו ממש טוב.

קורמגה היסתכסך עם נאס והסינגלים שלו לא זכו לממש התייחסות וכתוצאה מזה דאם ג'אם החליטו לא להמשיך עם הפרוייקט וכך הוא נגנז ונשאר בכספות שלהם.

קורמגה עזב את דאף ג'אם בלי כלום ובמקום לחכות לעוד לייבל גדול הוא החליט לפתוח לייבל עצמאי בשם Legal Hustle ושם לשחרר את האלבום הראשון שלו The Realness שהיה מלא בסיפורי קוקאין, שיט מהשכונה שלו והכי חשוב המון היפ הופ טוב. הליריקס של נאס דיבר הרבה על בגידה, קינאה ונאמנות והיה ניתן לשמוע שחלק גדול מזה היה כתוצאה מהמצב שקרה עם The Firm ונאס. האלבום מכר יותר מ 100 אלף עוקים, ובשביל לייבל עצמאי זה כמו פלאטינה לראפר מלייבל גדול. גם הביקורות היו חיוביות וגרמו לקורמגה להיכנס לטופ אמסיז של ניו יורק.
האלבום מכיל מספר מפיקים מפורסמים כמו: The Alchemist, Havoc ו Spunk Bigga וכאלה פחות כמו J-Love, Ayatollah ואפילו כולל את אחד הביטים הראשונים של נשיא ג'י יוניט Sha Money XL.
האלבום גם כולל מספר קטן של ארחים ובינהם מוב דיפ והראפר Tragedy Khadafi.

האלבום נפתח עם שיר האינטרו Dramatic Entrance שהוא קצר וקולע שבו קורמגה נותן טיפה רקע על עצמו וממשיך לשיר American Beauty שהוא בעצם סוג של גירסא נחותה של I Used To Love HER של קומון. אומנם השיר הזה הוא באותו הקונספט אבל מציג את ההיפ הופ בנקודת מבט משלו ומצליח אפילו לדחוף שורה על נאס אפילו.
האלבום מתחיל להיכנס להילוך רציני בשיר Thun & Kicko, שבו מתארח פרודיג'י ושניהם זורקים כמויות מטורפות של ארס לכיוון של נאס למרות שהשם שלו לא מוזכר, זה ברור מאילו.
קורמגה מתחיל להפגין את הכישורים המילוליים שלו באמת בשני השירים הבאים: The Saga ו R U My Nigga? שהפכו לסוג של קלאסיקות שלו והם בעצם השיא של האלבום הזה.
בשיר Fallen Soldiers קורמגה מספר לנו על החברים שלו שהלכו לעולמם בינהם גם על אח של הבוק ממוב דיפ על אחד הביטים היותר טובים של J-Love ובשיר Glory Days מגה לוקח אותנו למסע לעבר ומדבר קצת על הפושעים הכי גדולים של ניו יורק. Rap's a Hustle עוד קונספט מגניב שבו קורמגה משווה את העט שלו לזונה ואת עצמו לסרסור וגם פה משכיל דיס קטן על נאס על ביט מעולה של Ayatollah.
עוד שיר ממש טוב, ואולי הכי טוב בעצם הוא Get out My Way, עם ביט שאין שני לו שאולי היה יותר מתאים ל MOP אבל מגה מסתדר איתו מעולה וכן גם פה הוא מצליח להשחיל דיס קטן על נאס.
You Don't Want It גם הוא נשמע כמו דיס רק שקורמגה הסביר בעבר שלא מדובר על שום ראפר אלא על ביף אמיתי שהיה לו קווינס, בכל מקרה מגה זורם ממש טוב על הביט של Godfather Don, אם בעבר הרחוק לא ממש הייתי מעריץ של השיר הזה אז היום הדעה שלי הישתנתה לגמרי.
האלבום נסגר ברמיקס של Fallen Soldiers שהוא טיפה משעמם אבל זה לא הכל, לקראת סוף השיר מסתתר לו בונוס חבוי והוא השיר Killaz Theme, שאותו הקליט ל The Testament והיה אמור להיות אחד הסינגלים שלו ובו הוא מארח את מוב דיפ. דרך פשוט מעולה לסיים את האלבום.

האלבום הזה שואף לשלמות, הוא אומנם אף פעם לא יחשב כקלאסיקה כמו אילמטיק לדוגמא אבל אצלי תמיד יהיה בטופ 10 אם לא ב 5. לליריקס של קורמגה אי אפשר להיתכחש אלא אם אתה חירש והאוזן שלו לביטים פשוט מעולה, בלי ביט אחד חלש בכל האלבום.
הייתי ממליץ לכם בחום לקנות אותו אבל הוא לא נמכר יותר, רק בגירסא מיוחדת שהיא דיסק כפול שכולל את שני האלבומים הראשונים שלו ביחד ואם אתם שואלים אותי חבילה מאוד כדאית.
לסיכום אני הולך לתת לאלבום הזה 5 כוכבים, עד כמה שאתם תנסו לחפש פגמים באלבום הזה, אין פשוט.