Little Brother - The Listening - 2003 - Revisit
הסיקור הוא חידוש של זה:
http://thecrackspotv4.blogspot.com/2010/02/little-brother-listening-2002.html
Little Brother הם הרכב שמורכב משני הראפרים Phonte ו Big Pooh והמפיק שלהם 9th Wonder שעזב את ההרכב אחרי האלבום השני שלהם. באופן מפתיע לי ולכולם כנראה ההרכב בא מהדרום אבל רחוק מלהישמע כמו איזה הרכב סנאפ זול.
לראשונה כל החברים של ההרכב נפגשו בזמן שלמדו באוניברסטיה והחליטו להקים ביחד את ההרכב. הם עשו את הצעד הראשון שלהם בתעשיה כששיחררו את הסינגל הראשון שלהם Speed בשנת 2001 שעשה לא מעט רעש באינטרנט ובמחתרת המקומית של צפון קרוליינה ובעקבות הסינגל הזה הם חתמו על דיל עם לייבל עצמאי קטן בשם ABB Records והתחילו לעבוד שם על האלבום הראשון שלהם.
אחרי שהאלבום שוחרר בשנת 2003 פונטה הסביר את מקור השם שלהם כשאמר שאנשים כמו טרייב, דה לה סול ופאבליק אנמי היו כמו האחים הגדולים שלהם וכרגע הם האחים הקטנים של אותם אנשים(במיוחד טרייב). האלבום קיבל בכל מקום ביקורות מעולות, במיוחד אצל הבלוגרים שטחנו את האלבום הזה ללא הפסקה והתוצאה הייתה בסופו של דבר שהם חתמו דיל בלייבל גדול(Atlantic) וניינט' וונדר עשה את הבלתי אפשרי והפיק שיר באלבום השחור של ג'י זי.
למרות מכירות יחסית צנועות ההרכב זכה לקהל מעריצים ענקי וקיבל גם לא מעט פרופס מאנשים וותיקים בתעשיה כמו Questlove מהרוטס, פיט רוק, ג'זי ג'אף, דיג'י ספינהו רבים אחרים, שכינו את האלבום כאוויר חדש ונקי בתוך כל הזיהום שהלך אז בתעשיה.
האלבום הזה יושב על קונספט נחמד, האלבום הוא כביכול משודר בתחנת רדיו דמיונית בשם WJLR שמשדרת היפ הופ אמיתי ולאורך כל האלבום יהיו סקיטים ודיבורים על זה, תוספת נחמדה אני חייב לציין.
אחרי אינטרו קצר שמציג את הקונספט של האלבום ואת החברים של ההרכב הם עוברים לשיר Groupie, Pt. 2, בלי שמץ של מושג מה קרה לחלק הראשון עדין השיר פותח את האלבום די טוב שמדבר על אנשים שנסים להיתלבש על "התהילה" של ההרכב.
האלבום מתחיל באמת מבחינתי בשיר Speed, שהוא גם הסינגל הראשון ובין השירים הראשונים שהם הקליטו ביחד. השיר שמדבר על החיים הלחוצים של הראפר האלמוני שנקרע בין עבודה וסטודיו וחייב לדבר ללב של כך ראפר ישראלי שלא ממש רואה תמורה להצלחה שלו, גם הביט של ניינט' מכיל סאמפלים שקטים יחסית וטופים חזקים מה שהופך את הביט למעניין במיוחד.
השיר הבא הוא Whatever You Say שנדבר עח בחורות, אבל רחוק מלהיות שיר בחורות טיפוסי ובעזרת הסקילז המחודדים של פונטה השיר הזה מתעלה על הרבה שירים מהסוג הזה, לעומת זאת הביט והפזמון טוענים שיפור.
עוד נקודה מאוד בולטת באלבום היא השיר The Yo-Yo, ולמרות השם והפזמון המטומטמים השיר הזה שמזכיר טיפה את השיר הראשון באלבום בתוכן, נשמע כמה רמות מעל רוב הדברים שתשמעו באלבום הזה, עם ביט נהדר של ניינט' וורס ממש טוב של פונטה שגונב את ההצגה.
השיר So Fabulous, הוא עוד שיר נהדר שהוא סוג של פרופס להיפ הופ שבו פונטה וביג פו עושים חיקויים של כל מיני ראפרים אחרים בינהם מוס דף, מילק, קול ג'י ראפ, סליק ריק ועוד אחרים. השיר הבא הוא The Way You Do It, שהוא מוקדש כולו למעריצים שמשחקים חלק מאוד גדול בהצלחה של ההרכב. עם אחד הביטים הכי טובים של ניינט' וורסים מעולים של שני הראפרים הופך כנראה לשיר הכי טוב באלבום עם ווייבים פשוט לא מהעולם הזה.
עוד שירים מעניינים באלבום הם The Get-Up שהוא השיר היחיד שכולל הפקה חיצונית מ Eccentric והשיר Away from Me שהוא מדבר על הלו"ז הצפוף של הראפרים בדרך כלל וכתוצאה מכך על הריחוק שנוצר עם הקרובים שלהם שגם הוא מלווה באחד הביטים הטובים של ניינט'.
לקראת הסוף מגיע הסולו של פונטה, Nighttime Maneuvers, הצלע החזקה בהרכב שלא מאכזב אפילו לא קצת ובסופו של דבר האלבום מסתיים בשיר The Listening שנקטע לקראת האמצע, ומכיל דיאלוג בין השניים שמחליטים לשנות את השיר ויוצרים סוג של שיר בתוך שיר ובסופו של דבר נגמר בסקיט כדי להשלים את הקונספט המעניין של האלבום.
קראתי בזמנו הרבה דעות על האלבום הזה לפני ששמעתי אותו וכולם היללו אותו כאילו האלבום הזה נוצר ע"י אלוהים בכבודו ובעצמו, בהתחלה די חלקתי על הדעה הזאת למרות שהדעה שלי הייתה מאוד חיובת לגביו, היום אני די נוטה להיתחבר למבקרים האלה. עדין האלבום לא מושלם ויש מספר שירים שיושבים על ביטים טיפה משעממים או בעלי נושאים לא הכי מעניינים אבל רוב האלבום נשמע כמו פירות גן עדן עם סאונד שלא היה מוכר ב 2003 בשום מקום.
ניינט' שלרוב מבריק בהפקות שלו גנב את ההצגה בהרבה מאוד שירים אבל הכוכב האמיתי באלבום הוא הראפר פונטה שלא הביא וורס אחד לא במקום באלבום הזה ובקלות נכנס לטופ שלי אי שם במקומות הראשונים.
האם לקנות את האלבום הזה? אני אומר בהחלט, אם אתם חושבים על להזמין אלבומים בזמן הקרוב זה צריך להיות בראש הרשימה שלכם.
הציון המחודש שלי לאלבום יהיה 4.5 כוכבים, קרוב לשלמות.
http://thecrackspotv4.blogspot.com/2010/02/little-brother-listening-2002.html
Little Brother הם הרכב שמורכב משני הראפרים Phonte ו Big Pooh והמפיק שלהם 9th Wonder שעזב את ההרכב אחרי האלבום השני שלהם. באופן מפתיע לי ולכולם כנראה ההרכב בא מהדרום אבל רחוק מלהישמע כמו איזה הרכב סנאפ זול.
לראשונה כל החברים של ההרכב נפגשו בזמן שלמדו באוניברסטיה והחליטו להקים ביחד את ההרכב. הם עשו את הצעד הראשון שלהם בתעשיה כששיחררו את הסינגל הראשון שלהם Speed בשנת 2001 שעשה לא מעט רעש באינטרנט ובמחתרת המקומית של צפון קרוליינה ובעקבות הסינגל הזה הם חתמו על דיל עם לייבל עצמאי קטן בשם ABB Records והתחילו לעבוד שם על האלבום הראשון שלהם.
אחרי שהאלבום שוחרר בשנת 2003 פונטה הסביר את מקור השם שלהם כשאמר שאנשים כמו טרייב, דה לה סול ופאבליק אנמי היו כמו האחים הגדולים שלהם וכרגע הם האחים הקטנים של אותם אנשים(במיוחד טרייב). האלבום קיבל בכל מקום ביקורות מעולות, במיוחד אצל הבלוגרים שטחנו את האלבום הזה ללא הפסקה והתוצאה הייתה בסופו של דבר שהם חתמו דיל בלייבל גדול(Atlantic) וניינט' וונדר עשה את הבלתי אפשרי והפיק שיר באלבום השחור של ג'י זי.
למרות מכירות יחסית צנועות ההרכב זכה לקהל מעריצים ענקי וקיבל גם לא מעט פרופס מאנשים וותיקים בתעשיה כמו Questlove מהרוטס, פיט רוק, ג'זי ג'אף, דיג'י ספינהו רבים אחרים, שכינו את האלבום כאוויר חדש ונקי בתוך כל הזיהום שהלך אז בתעשיה.
אחרי אינטרו קצר שמציג את הקונספט של האלבום ואת החברים של ההרכב הם עוברים לשיר Groupie, Pt. 2, בלי שמץ של מושג מה קרה לחלק הראשון עדין השיר פותח את האלבום די טוב שמדבר על אנשים שנסים להיתלבש על "התהילה" של ההרכב.
האלבום מתחיל באמת מבחינתי בשיר Speed, שהוא גם הסינגל הראשון ובין השירים הראשונים שהם הקליטו ביחד. השיר שמדבר על החיים הלחוצים של הראפר האלמוני שנקרע בין עבודה וסטודיו וחייב לדבר ללב של כך ראפר ישראלי שלא ממש רואה תמורה להצלחה שלו, גם הביט של ניינט' מכיל סאמפלים שקטים יחסית וטופים חזקים מה שהופך את הביט למעניין במיוחד.
השיר הבא הוא Whatever You Say שנדבר עח בחורות, אבל רחוק מלהיות שיר בחורות טיפוסי ובעזרת הסקילז המחודדים של פונטה השיר הזה מתעלה על הרבה שירים מהסוג הזה, לעומת זאת הביט והפזמון טוענים שיפור.
עוד נקודה מאוד בולטת באלבום היא השיר The Yo-Yo, ולמרות השם והפזמון המטומטמים השיר הזה שמזכיר טיפה את השיר הראשון באלבום בתוכן, נשמע כמה רמות מעל רוב הדברים שתשמעו באלבום הזה, עם ביט נהדר של ניינט' וורס ממש טוב של פונטה שגונב את ההצגה.
השיר So Fabulous, הוא עוד שיר נהדר שהוא סוג של פרופס להיפ הופ שבו פונטה וביג פו עושים חיקויים של כל מיני ראפרים אחרים בינהם מוס דף, מילק, קול ג'י ראפ, סליק ריק ועוד אחרים. השיר הבא הוא The Way You Do It, שהוא מוקדש כולו למעריצים שמשחקים חלק מאוד גדול בהצלחה של ההרכב. עם אחד הביטים הכי טובים של ניינט' וורסים מעולים של שני הראפרים הופך כנראה לשיר הכי טוב באלבום עם ווייבים פשוט לא מהעולם הזה.
עוד שירים מעניינים באלבום הם The Get-Up שהוא השיר היחיד שכולל הפקה חיצונית מ Eccentric והשיר Away from Me שהוא מדבר על הלו"ז הצפוף של הראפרים בדרך כלל וכתוצאה מכך על הריחוק שנוצר עם הקרובים שלהם שגם הוא מלווה באחד הביטים הטובים של ניינט'.
לקראת הסוף מגיע הסולו של פונטה, Nighttime Maneuvers, הצלע החזקה בהרכב שלא מאכזב אפילו לא קצת ובסופו של דבר האלבום מסתיים בשיר The Listening שנקטע לקראת האמצע, ומכיל דיאלוג בין השניים שמחליטים לשנות את השיר ויוצרים סוג של שיר בתוך שיר ובסופו של דבר נגמר בסקיט כדי להשלים את הקונספט המעניין של האלבום.
ניינט' שלרוב מבריק בהפקות שלו גנב את ההצגה בהרבה מאוד שירים אבל הכוכב האמיתי באלבום הוא הראפר פונטה שלא הביא וורס אחד לא במקום באלבום הזה ובקלות נכנס לטופ שלי אי שם במקומות הראשונים.
האם לקנות את האלבום הזה? אני אומר בהחלט, אם אתם חושבים על להזמין אלבומים בזמן הקרוב זה צריך להיות בראש הרשימה שלכם.
הציון המחודש שלי לאלבום יהיה 4.5 כוכבים, קרוב לשלמות.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה