רשומות
Cunninlynguists - SouthernUnderground - 2003
אחרי שהאלבום הראשון שלהם היה הצלחה מקומית בלבד Kno ו Deacon The Villain שאז היו רק צמד צירפו לשורות שלהם את הראפר Mr. SOS שהיתארח באלבום הראשון שלהם. הם חתמו עוד פעם בלייבל מקומי קטן והתחילו לעבוד שם על האלבום השני שלהם SouthernUnderground.
הפעם הם הביאו עוד כמה מפיקים חיצוניים שיעזרו להם חוץ מ Kno(האלבום עדין ברובו היה הפקות של Kno מלבד 3 טראקים) והבולט בינהם RJD2 ואירחו את הראפר האגדי Masta Ace.
מבחינת תכנים האלבום הזה היה די דומה לאלבום הקודם שלהם, שוב הרבה שירים אישיים של חברי ההרכב(בנושאים אהבה או חוסר אהבה לצורך העיניין, דיכאון מדי פעם או סתם על ההיפ הופ והרבה Fun).
בזכות הסינגל Seasons ביחד עם מאסטה אייס, שדיבר על כל מיני עונות ותקופות בהיפ הופ, ההרכב משך הרבה תשומת לב במחתרת, מה שהוביל להרבה ביקורות חיוביות מהמבקרים ובסופו של דבר גם עזר להם למצוא לייבל נורמלי שהשיג להם גם הפצה בין לאומית. אחרי האלבום הזה חוץ מהחוזה החדש הם יצאו לסיבובי הופעות רבים ברחבי ארה"ב והופיעו על הבמה ביחד עם אנשים כמו Nappy Roots, Cee-Lo Green, People Under the Stairs, Raekwon, Brand Nubian ועוד.
Mr. SOS לא החזיק בהרכב הרבה זמן והוחלף אחרי האלבום הזה ע"י הראפר Natti שגם הוא עבד קבוע עם ההרכב.
אחרי אינסטרומנטל באורך דקה של Kno ששימש כאינטרו האלבום נפתח בטראקים Southernunderground ו The South(מעניין מה עבר להם בראש כשהם חשבו על השמות של הטראקים), שהאחד משמש כהמשך לאינטרו, בערך כמו Lynguistics מהאלבום הקודם. והשיר השני הוא שיר יצוג לדרום שאגב במצב של היום חייב יצוג כל כך טוב ולא רק תדמית של "יהלומים בתוך הפה ומכוניות נוצצות". שני השירים מכניסים את המאזין(או אותי לפחות) לאווירה טובה ומכינים אותו(או אותי..) להכל כמעט.
השיר הרביעי באלבום הוא Love Ain't ביחד עם הראפר Tonedeff שגונב את ההצגה בשיר הזה, הוא שיר נפלא פשוט שאפילו שמדבר על נושא חרוש מאוד הביט של Kno והסאמפל בפזמון פשוט גורמים לזה להישמע כמו קלאסיקה.
אחרי השיר הרביעי האלבום ממשיך פחות או יותר ברמה מאוד גבוה בלי נפילות, אולי מלבד השיר Old School שטיפה שיעמם אותי עד שהוא מגיע לסינגל הראשון והיחיד Seasons שהיה השיא של האלבום. השיר הזה הוא בא עם הפקה חיצונית של RJD2 שמפשל לעיתים רחוקות גם כן ומביא לפה ביט מקסים אבל הכוכב של השיר הזה בעייני הוא האורח, מאסטה אייס, שפתח את השיר וגנב את ההצגה. בחירה מצויינת של להם להביא מישהו כמו מאסטה אייס לאלבום, אחלה קידום לאלבום. בכל מקרה השיר הוא סוג של Back in the days שמדבר על כל מיני תקופות בהיפ הופ מנקודת המבט של הראפרים.
לצערינו אחרי השיר הזה האלבום טיפה נפל ברמה אבל עדין היה מלא בשירים איכותיים.
שני השירים האחרונים הם שירים ביקורתיים בנושאים פוליטים שנעשו בצורה די טובה ולמרות שאני לא מי יודע מה מתחבר לסוג כזה של שירים השירים האלה הצליחו להחזיק אותי ער.
ללא ספק האלבום הזה הוא שיפור רציני לעומת האלבום הקודם, ואם האלבום הקודם היה אלבום מעולה אז שיפור זה...בכל מקרה Kno הישתפר בכמה רמות לדעתי באלבום הזה והביא ביטים מעולים והתוספת החדשה של Mr SOS הייתה לא ראה בכלל.
בעייני זה ה-אלבום שלהם עד היום, למרות שרבים יגידו ש A Piece of Strange הוא היהלום שלהם אבל אני תמיד הייתי בהעדפה חזקה כלפי האלבום הזה דווקא, בלי נפילות כמעט, הפקות מעולות וליריקס במקום ואוטנטי מה עוד צריך??
אני הולך להמליץ לכם לקנות את האלבום הזה אבל הוא לא נמצא בישראל, אז אם אתם סקטע של קניה והמזנה מחו"ל האלבום הזה ללא ספק צריך להיתו בטופ שלכם. עד שתקנו אותו(אם בכלל...) תורידו אותו ותהנו, אני נהנתי!
ישבתי לחשוב קצת על הציון של האלבום הזה ואני חושב שאומנם 5 כוכבים זאת הגזמה קצת אבל 4.5 כוכבים זה בהחלט ציון שהאלבום זכאי לו.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה