יום שבת, 15 בינואר 2011

Hi-Tek - Hi-Teknology 2 The Chip - 2006

Hi-Tek - Hi-Teknology 2 The Chip - 2006



האלבום השני של המפיק(והראפר מדי פעם) היי טק שבא 5 שנים אחרי האלבום הראשון שלו והסיבה לעיקוב הייתה כי עזב את Rawkus אחרי האלבום הראשון שלו וחתם ב MCA אבל האלבום שהקליט שם(שהיה באותו השם) לא שוחרר והוא נאלץ לעזוב את הלייבל ולחתום ב Babygrande.
האלבום היה מאוד דומה לראשון שלו, כולו הופק ע"י היי טק בעצמו שכלל המון אורחים שונים שרובם עבדו צמוד איתו(כמו טאליב קוואלי, קומון וגוסטפייס) וכמה חדשים שאף פעם לא עבד איתם. באלבום הזה הוא גם הופיע בעצמו ב 3 מהטראקים.

האלבום מכר די טוב בשביל אלבום מלייבל עצמאי שממנו שוחרר רק סינגל אחד בלי קליפ(שוחרר קליפ מאוחר יותר בגירסא המיוחדת של הדיוידי) והיתקבל טוב ע"י רוב המבקרים שהכתירו את האלבום כאחד הדברים היותר מעניינים של שנת 2006.


אחרי אינטרו קצרצר האלבום נפתח עם שיר סולו של היי טק(היחיד באלבום בעצם) שגם הוא קצר במיוחד(דקה ו 40 שניות סה"כ) שלדעתי היה יכול לשמש כאחלה אינטרו בפני עצמו, ומיד האלבום עובר לשיר Keep It Moving שמארח בו את Q-Tip ואת Kurupt שבאופן מפתיע מביא וורס מצויין שעושה את השיר פשוט וכל זה על ביט ממש טוב של היי טק.
עוד שיר בולט מהאלבום הוא השיר Josephine שגם הופיע מאוחר יותר באלבום More Fish של גוסטפייס וכן נחשתם נכון גוסט מופיע בשיר ביחד עם Pretty Ugly והם מביאים שיר רגוע ונחמד ביותר.
הסינגל היחיד מהאלבום Where It Started At (NY) שגם הוא שיר די טוב מאחר בתוכו את Jadakiss, Papoose, Talib Kweli ואת Raekwon גם כן עושה את העבודה אבל בעייני בחירה די חלשה לסינגל.
וכדי להוסיף קצת פלפל לאלבום היי טק הביא את ההרכב המערבי Strong Arm Steady בשיר Money Don't Make U Rich שדופקים הופעה מעולה על ביט מקפיץ של היי טק שאולי היה בחירה קצת יותר טובה כסינגל.
עוד שיר שמאוד הפתיעה אותי הוא So Tired שמארח את הראפרים הדרומיים Bun B ו Devin The Dude שביחד עושים שיר שקט ורגוע לכל הסטלנים למניהם.
השיא של האלבום אבל מגיע בשיר האחרון דווקא עם השיר Music for Life שעד היום אחד ה Posse Cuts האהובים עלי שמכיל בתוכו את Nas, Common ואת היי טק בכבודו ובעצמו ושלושתם על ביט מעולה עושים את השיר הכי טוב באלבום שמסיים אותו בצורה כל כך טובה שגורמת לתחושת רעב לעוד חומרים שלו.
גם אוהבי RNB כמובן לא יתאכזבו מהאלבום, כמו באלבום הקודם הוא הכניס כמה שירי כאלה כמו: Let It Go שלמרות שטאליב קוואלי מראפרפ בו רובו ממולא בשירה. והשיר People Going Down שהוא נטו שירה ומארח בו את The Willie Cottrell Band.
לצערינו יש באלבום כמה נקודות חולשה כמו השיר March של באסטה ריימס או השיר 1-800-Homicide שמארח בו את גיים שנותן בו וורס מלא בניימדרופינג חסר פואנטה והשיר I Think I Got a Beat שמאחר את...הבן של היי טק שהוא כנראה לא עבר את גיל 10 עדין.


לסיכום אני יכול להגיד שזה אלבום מעולה שעושה טוב על הלב לשמוע אותו ולחשוב שההיפ הופ של שנות האלפיים עדין יכול להפתיע ולהיות לא פחות ממעולה. הביטים ברובם מעולים והאמת לא נתקלתי בביט שבאמת הרס פה, מה שכן דופק טיפה את העיניינים הם כמה מהאורחים שלא ממש מביאים את הסחורה פה(*שיעיל* באסטה*שיעול*) וזה שיש פה יותר מדי RNB לטעמי לפחות.
לכל אוהבים ההיפ הופ האיכותי שלא מתפשר לע איכות אני הולך להמליץ על קניה של האלבום אם יש לכם תוכניות בעתיד להיות בארה"ב או להזמין משהו מהאינטרנט. מי שלא מכיר את היי טק רצוי שיוריד את האלבום ויתרשם קודם כמובן.
בסופו של דבר אני הולך לתת לאלבום הזה 4 כוכבים בתקווה שהיי טק ימשיך עם הסדרה הזאת הלאה(קיים חלק 3 אגב) עד חלק 12343245897.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה