רשומות
Celph Titled And Buckwild - Nineteen Ninety Now - 2010
אני מניח שאין הרבה אנשים שמתעניינים בצורה רצינית בהיפ הופ ולא מכירים את באקווילד, המפיק האגדי של DITC. אבל את סלף טייטלד בטח חלק לא ממש מכירים. מדובר בראפר ומפיק מפלורידה שהוא ידוע בעיקר כחלק מההרכב Army Of The Pharaohs ו Demigodz.
עד היום הוא שיחרר אלבומים איתם, אלבום משותף עם הראפר Apathy ואוסף ענקי שכולל כל מיני שירים והפקות שלו מכל מיני זמנים שונים.
על הנייר, זה אלבום סולו הראשון שלו שאותו הוא בעצם חולק עם באקווילד אז לא ממש סולו...
בכל מקרה האלבום הזה כולל ביטים של באקווילד שהוא הכין עוד בשנות התישעים(משם השם של האלבום), ובשנת 2010 ליטש אותם כדי לתת להם סאונד יותר עכשיוי והוסיף המון סקראצ'ים מעניינים. בתור אורחים הם הביאו אנשים כמו: Treach, Vinnie Paz, Apathy, Esoteric, Ryu, F.T, R.A. The Rugged Man, Diamond D, Grand Puba, O.C., Sadat X, A.G, Chino XL, Majik Most ו Dutchmassive.
אישית אם לא היה את באקווילד באלבום לא הייתי טורח בשביל זה במיוחד אבל בואו ניראה איך יצא...
האלבום נפתח לא רע, הביט של באקווילד עושה את השיר הזה בעצם כי הפאנצ'ים של סלף מתחילים להימאס אחרי דקה וחצי. השיר הבא, Out To Lunch, הוא שיפור משמעותי גם בגלל הביט הנהדר וגם בזכות טריץ' מנוטי ביי נייצ'ר שקפץ להיתארח פה ולתת וורס טוב.
עוד שיר מאוד מעניין הוא Fuckmaster Sex(אחרי השם של הדיג'י פאנק מאסטר פלקס) שגם הוא כולל ביט כמעט מושלם של באקווילד והפעם סלף נשמע משעשע ביותר בשיר שמדבר על...זיונים. אומנם שיר די טיפשי אבל מצחיק ומשעשע.
אולי השיר הכי טוב מגיע כבר בטראק השישי שהוא I Could Write A Rhyme שבו סלף מספר בערך את כל קורות החיים שלו מהילדות ועד לקריירה "המשגשגת" שלו וכל זה על ביט נעים של באקווילד. סלף צריך לעזוב את הפאנצ'ים בשקט ולעשות יותר שירים כאלה.
הטראק השמיני, Mad Ammo, הוא הסינגל הראשון שבא עם קליפ וכולל את האורחים FT ו R.A. The Rugged Man שגונב את ההצגה ביחד עם הביט של באקווילד שלא מאכזב באלבום הזה.
טראק 10 הוא posse cut מעניין ביותר שכולל בתוכו כמה מהראפרים הכי מובילים של שנות התישעים כמו Diamond D, Grand Puba, O.C., Sadat X ו AG ואני מניח שבאקווילד אירגן את כולם ביחד בשיר הנהדר הזה. עד עכשיו השיר הכי טוב באלבום ללא ספק. השיר הבא הוא Miss Those Days, שבו סלף מדבר על איך הוא מתגעגע לשנות התישעים של ההיפ הופ שבי אישית השיר הזה מאוד נגע בגלל שורת הפתיחה
This is goin out to anybody from the nineties. And even if you not from the nineties anybody that appreciates the mark that the nineties left. In my opinion the greatest era for hip-hop. אין צורך להוסיף שזה בין השירים היותר החזקים באלבום.
עוד שיר מעניין הוא Styles Ain't Raw שמארח את אפטי ואת צ'ינו אקסל, ולמרות הראפ סטייל המעצבן שלהם שכולל יותר מדי פאנצ'ים הם ממש מחמיאים טוב אחד לשני ועושים שיר די טוב ביחד. צ'ינו לקראת הסוף גונב את ההצגה כמובן.
השיר נסגר עם השיר Time Travels On שבו הוא מארח את החבר'ה הישנים שלו, עוד משנת 97-98 שאז הם קראו לעצמם Equilibrium שגם שגם השיר הזה הוא אחלה מסע לעבר ודרך די טובה לסגור את האלבום.
האלבום הזה הפתיע אותי לגמרי בפעם הראשונה ששמעתי אותו, סלף טייטלד הוא רחוק מראפר טוב או אהוב עלי והייתי בטוח שהוא ידפוק את האלבום הזה אבל באופן מפתיע הביטים הנהדרים של באקווילד וכמה הברקות מעניינות של סלף הפכו את האלבום הזה למעניין ביותר. שלא תבינו לא נכון, הוא עדין אותו ראפר שחצן עם יותר פאנצ'ים מתוכן(ופאנצ'ים לא כאלה טובים) ופלואו מונוטוני ומשעמם אבל באקווילד שלא הביא אף ביט גרוע ואפילו לא בינוני פשוט עושה את האלבום הזה ללא ספק. האלבום אומנם כולל כמה שירים לא משהו בכלל, לא משנה עד כמה הביט טוב אבל הרוב נשמעים פשוט נהדר.
האלבום מבחינתי נכנס לאותה הקטגוריה של "מפיק גאון הפך אלבום בינוני מינוס לאחלה אלבום" בערך כמו עם גרופ הום ופרימו וג'ייק וואן ופרייווי.
האם לקנות אל האלבום..? הייתי אומר שכן רק שאין מצב שתמצאו אותו בישראל אלא רק בהזמנה מאתרים כמו אמאזון או איביי, עד אז תורידו ותהנו.
אני מביא לאלבום הזה 4 כוכבים בסופו של דבר שאגב מפתיע אותי לגמרי שאני מסוגל לתת ציון חיובי כזה לראפר כמו סלף טייטלד.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה