יום שבת, 22 באוקטובר 2011

Raekwon - Only Built 4 Cuban Linx... - 1995 - Revisit

Raekwon - Only Built 4 Cuban Linx... - 1995 - Revisit



הסיקור הבא הוא חידוש של זה:
http://thecrackspotv4.blogspot.com/2009/02/raekwon-only-built-4-cuban-linx-1995.html

אחרי ההצלחה של הסולואים של מטהוד מן וODB הגיע תורו של ריקוון לפרוץ כסולואיסט, הוא חתם ב Loud(הלייבל שהחתים את וו טאנג כהרכב גם) ושם בשנת 94 התחיל לעבוד על האלבום הראשון שלו.
לכל חבר בהרכב היה משהו מיוחד משלו שהפריד אותו מהשאר, מטהוד מן היה הקריזמטי עם הפלואו, ODB היה הליצן המטורף הם סטייל שנע בין ראפ לשירה ורייקון החליט לבנות את עצמו "כמפיונר" ועשה אלבום חצי קונספט שהיה מפוצץ בסיפורי פשע וקוקאין ונתן לאלבום קצת תחושה של סרט פשע ישן סטייל סקארפייס.

הוא כינה את עצמו באלבום כ Lex Diamond וכך גם שאר חברי ההרכב שהיתארחו באלבום, בחרו לעצמם כינויי מאפיה לדוגמה: Ghostface Killah - Tony Starks, RZA - Bobby Steels, Masta Killa - Noodles, Method Man - Johnny Blaze, U-God - Golden Arms, GZA - Maximillion, Inspectah Deck - Rollie Fingers, Cappadonna - Cappachino ונאס שגם היתארח באלבום נתן לעצמו את הכינוי Nas Escobar וכל נוצר בעצם הקונספט של Wu-Gambinos.
הוא גייס את ריזה שיפיק לו את כל האלבום שבאלבום הזה אימץ קצת סאונד יותר סינמטי שמבוסס פחות על קלידים ובתור אורחים הוא הביא את כל חברי ההרכב שאותם פיזר לאורך כל האלבום אבל הבולט ביותר היה גוסטפייס שהיתארח כמעט בכל שיר וחלק עם ריי את העטיפה אפילו. חוץ מחברי ההרכב גם נאס היתארח באלבום בשיר Verbal Intercourse.
אחרי שיצאו 3 הקליפים הראשונים לאלבום Heaven & Hell, Criminology ו Glaciers of Ice יצא גם האלבום בשנת 95 עם הרבה מאוד צפיות ממנו שענה על כולם ואפילו יותר. האלבום מכר בסוף מעל למליון עותקים וקיבל ביקורות מושלמות כמעט בכל מקום והוכתר אולי כהאלבום הכי טוב מבית וו טאנג(ההתלבטות הראשית הייתה בין האלבום הזה ל Liquid Swords של ג'יזה) מה שבנה לרייקון מוניטין של סטוריטלר מעולה ולריזה נתן שם של אחד המפיקים היותר יצירתיים בתעשיה.
בשנת 2009 אחרי כמעט 10 שנים של הכנה רייקון שיחרר המשך לאלבום אבל זה כבר חומר לסיקור אחר...


האלבום נפתח עם Striving for Perfection שהוא בעצם אינטרו של ריי וגוסט שבו הם ניסו לתת תחושה של סרט לאלבום, אומנם יותר טוב מרוב האינטרואים שאני מכיר, עדין ביזבוז מוחלט של אינסטרומנטל מעולה. האלבום נפתח באמת בשיר השני עם השיר Knuckleheadz שבו ריי מארח את יו גאד וגוסטפייס והוא שיר לא רע בכלל עד שמגיע הוורס של יו גאד לקראת הסוף שמוריד את כל החשק.
השיר הרביעי באלבום מביא איתו את הסינגל השני, Criminology, שיר קצר ונחמד שמכיל סאמפל מסקארפייס ומארח בו את גוסטפייס. רחוק מלהיות השיר הכי טוב באלבום אבל בכל מקרה שיר משש טוב אם כי הסיומת שלו טיפה חופרת. מיד אחריו מגיע השיר Incarcerated Scarfaces שגם הוא היה סינגל מהאלבום ואחד השירים היותר מוצלחים באלבום ובין הסולואים היחידים של ריי באלבום ללא שום אורח וביט פשוט מעולה של ריזה.
השיר Rainy Dayz שהוא גם כן דואט של גוסט וריי הוא השיא של האלבום בעייני, עם ביט מאוד מיסתורי וקודר וורסים נהדרים של שני הראפרים. אחריו מגיע השיר Guillotine (Swordz), שאת הביט שלו תזהו מ TICAL מי ששמע לפחות...בכל מקרה השיר הזה הוא ה Posse cut הכי מוצלח באלבום הזה לדעתי שמכיל את אחד הוורסים הכי טובים של אינספקטה דק וג'יזה.
שיר 11 של האלבום Glaciers of Ice הוא גם כן סינגל, ואחרי פתיחה קצת מעצבנת של דקה כמעט השיר הופך למטורף פשוט, עם וורסים נהדרים של גוסט ומאסטה קילה וביט מעולה של ריזה. מיד אחריו מגיע אחד מהיהלומים הגדולים של האלבום, Verbal Intercourse, השיר שבו נאס מתארח ורצח את ריי וגוסט בלי להיתאמץ הרבה. ללא ספק בין השירים הבולטים באלבום ואחד הסימפולים הכי טובים של ריזה אי פעם.
עוד שיר יוצא מהכלל הוא Ice Cream שגם הוא היה סינגל וזה שהצליח הכי הרבה באלבום תודות לסאונד הידידותי שלו שמדבר לבחורות. למרות הסאונד הפופי יחסית השיר הזה הוא אחד הטובים באלבום תודות לביט הכל כך טוב של ריזה ועד היום אחד הטובים שלו. השיר גם כולל את אחד ההופעות הראשונות של קאפאדונה(שהיתארח גם בשיר Ice Water) ומה שהשיג לו את חוזה ההקלטות שלו מאוחר יותר. מיד אחריו מגיע ה Posse cut הכי גדול באלבום הזה שכולל חמישה וורסים מריי, גוסט, ריזה, מטהוד מן ומאסטה קילה. אומנם לא ברמה של Guillotine אבל גם הוא שיר מעולה ואחד הטובים באלבום הזה והרבה בזכות הוורס היוצא מהכלל של מטהוד מן ששחט את השאר.
האלבום מסתיים בסופו של דבר בשיר די שקט משאר האלבום שהוא Heaven & Hell וגם הסינגל הראשון גם, לא מהשירים הכי אהובים עלי באלבום אבל לא רע גם ואחריו מגיע האוטרו שהוא די מיותר מלבד וורס קטן של רייקון אי שם לקראת הסוף.


האלבום הזה הוא אכן כל מה שאומרים עליו, אלבום מעולה כמעט מושלם ומלבד הרמיקס של Can It Be All So Simple שהיה די מיותר אין באלבום הזה נקודות חולשה בכלל. ריזה עשה את החלק שלו בצורה הטובה ביותר וריי וגוסט קרעו את כל הביטים האלה בצורה כמעט מושלמת. האלבום אומנם טיפה ארוך אבל שווה כל דקה מזמנכם.
האם לקנות את האלבום..? כן! קצת יהיה קשה למצוא אותו בישראל אבל הוא נמכר באמאזון ובאי ביי ואם אתם מתכוונים להזמין משהו משם בזמן הקרוב שימו את האלבום הזה בטופ.
אני מביא לאלבום 5 כוכבים וכבר אומר שמדובר בהחלט באחד האלבומים הטובים שוו טאנג יצרו אי פעם.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה