Canibus - Rip The Jacker - 2003

Canibus - Rip The Jacker - 2003

Rip The Jacker, האלבום החמישי של קאניבס. עד היום סיקרתי את שני הראשונים שלו והחלטתי לדלג על השלישי והרביעי כי לא היה לי כוח לסקר אלבומים בינוניים. בכל מקרה האלבום הזה לא הוקלט כמו רוב האלבומים שאתם מכירים.
בגלל שקאניבס היתגייס לצבא האמריקאי הוא לא היה נוכח כהאלבום הוכן ממש. את הליריקס כולו לפי מה שהוא אומר הוא כתב על מפיות כשהוא ישב בבית קפה ומיהר לסטודיו והקליט אותם כאקפלות ומשם Stoup המפיק של JMT לקח את האקפלות ועשה מהם שירים.

קאניבס שהיה אז בצבא שמע את האלבום בגירסאתו הסופית רק שבוע אחרי שיצא לחנויות אחרי שקנה עותק בעצמו.
האלבום הזה בניגוד לקודמים שלו היתקבל מאוד טוב ע"י המבקרים וקאניבס קיבל הרבה פרופס על הליריקס הכי מורכב בקריירה שלו ואולי גם הכי מגוון, וסטופ מצידו שתמיד היה ידוע כמפיק מעולה גם קיבל הרבה פרופס על הביטים שרובם היו סאמפלים של מוזיקה ספרדית והרבה סקראצ'ים מקלאסיקות של שההיפ הופ משנות התישעים.

רוב האלבום בנוי על קונספטים, כמו התנ"ך כש Genabis חופף ל Genesis(בראשית), השיר Levitibus חופף ל Leviticus(ויקרא), השיר Spartibus שחופף ל Spartacus(סיפור על גלדיאטור רומאי), Showtime at the Gallow שחופף ל Showtime at the Apollo(תוכנית טלויזיה) ועוד קונספטים מעניינים שעוברים מניפולציה מילולית ע"י קאניבס שהוא הוך אותם לסיפורים משלו(כמו סיפור הבריאה מבראשית בגירסאתו).
אומנם נכון קאניבס עדין נשאר אותו אחד שמנסה לגרום לכולנו לשמוע היפ הופ עם מילון ביד אחת ואנציקלופדיה ביד השניה אבל האלבום שונה בזה שהפעם יש לו אשכרה קונספטים מעניינים וביטים ששווה לראפרפ עליהם(מה שלא היה לו בעבר אף פעם).
אז כמו שאמרתי בתחלה כבר סטופ כל האלבום הביא סאמפלים ממוזיקה ספרדית, משהו שבישבילו זה Buisness as usual אבל זה משהו שלא נעשה יותר מדי בראפ וכאחד שלא ממש נהנה לשמוע את זיוני מוח של JMT ההפקות באלבום הזה מבחינתי זה הדבר הכי חדשני ואוטנטי ששמעתי מאז ששמעתי לראשונה את וו טאנג קלאן מה שבעייני הופך את סטופ לכוכב האמיתי של אלבום ודוחף את קאניבס הצידה.
כמובן גם קאניבס הביא את ה A Game שלו לאלבום הזה עם ליריקס חדשני יחסית למרות כל מיני זיוני שכל על טמפרטורת השמש ודינוזאורים.
השירים הכי בולטים באלבום מבחינתי זה שיר הפתיחה, Genabis שפשוט קשה להיתעלם מהביט האלוהי והקונספט של הבריאה בגירסאת קאניבס ושיר הסגירה שזה סוג של הפגנת היכולות הכתיבה והריפרופ שלו, Poet Laureate II, שהוא "המשך" של השיר Poet Laureate מהאלבום הקודם שלו באורך של 7 דקות ומחליף בדרך 3 ביטים(נשמע דבילי אבל הולך טוב בשיר).

בסופו של דבר אני יכול להגיד שהדבר הזה שווה שמיעה, זה לא מוצר שמתאים לכל אוזן כי הקול של קאניבס יכול לדחות לפעמים והליריקס המורכב מדי שלו והאנגלית הגבוה מדי פשוט יכולה להימאס מהר מאוד והביטים ברובם לא מתאימים לכל אוזן. אבל מי שאוהב אתגר ובעל ראש טיפה פתוח כנראה יאהב את מה שהוא ישמע רק צריך טיפה סבלנות לאלבום הזה.
החסרון הבולט באלבום הזה הוא ששומעים שזה לא ממש אלבום שהמפיק והראפר עבדו עליו בצמוד, ובאמת נשמע כמו אוסף של אקפלות וחלק מהשירים חסר בקטנה קשר בין הבתים(הכי מורגש ב No Return) אבל סטופ שהוא "הדבק" של הפרוייקט הזה עם הביטים הנהדרים שלו מפצה מאוד על זה בעייני.
אם לקנות את האלבום? אני מניח שהוא שווה את הכסף אבל הבעי שקאניבס מאז שנת 2000 לא היה בלייבל גדול ואת דיסקים שלו ניתן לקנות רק בארה"ב או באינטרנט, אז עד שיהיה לכם "גישה" תורידו ותשמעו.
הציון הסופי שלי לאלבום הולך להיות 4 כוכבים ושוב זה הרבה בזכות ביטים של סטופ שאני מחשיב אותם למיוחדים(אולי אם הייתי שומע את הדיסקוגרפיה של JMT לא הייתי מתלהב כל כך אבל עד אז...).