Eric B And Rakim - Dont Sweat The Technique - 1992

Eric B And Rakim - Dont Sweat The Technique - 1992

האלבום הרביעי והאחרון של הצמד האגדי Eric B & Rakim. התכנון היה ששניהם יקחו הפסקה אחד מהשני ויתחילו לעבוד על סולואים אבל בגלל קטע של חוזים והיתנהגות מגעילה מצידו של אריק בי שלא רצה לחתום על כמה ניירות כדי לשחרר את שניהם מהחוזה בלייבל כי פחד שראקים ינטוש אותו בעתיד, שניהם מצאו את עצמם בסופו של דבר בבית משפט ואחרי קרוב לשנתיים ההרכב חדל להיתקיים באופן רשמי וחוקי.

אריק בי אחרי האלבום הזה החליט להיתנסות בראפ(!!!) ושיחרר אלבום בשנת 95 בלייבל עצמאי שהיה אגב ממש גרוע ומאז עזב את ההיפ הופ והמשיך לדברים אחרים(לפי מה שהוא אמר הוא המשיך לעבוד במוזיקה אבל מאחורי הקלעים) וראקים בגלל בעיות בלייבל הצליח רק לשחרר את האלבום הבכורה שלו בשנת 97.
בכל מקרה...האלבום הזה ספציפית היתקבל טוב מאוד ע"י המבקרים כמו שאר האלבומים שלהם והצליח מסחרית גם אבל קצת פחות מהקודמים שלהם. ההצלחה של האלבום למרות קידום מכירות קטן יחסית בא מהסינגל Know the Ledge שהופיע בשנת 91 בסאונדטראק של הסרט Juice ומאז הפך לאחד השירים המפורסמים שלהם.

האלבום הזה בסטייל שלו שונה משאר האלבומים שלהם, ההפקות באלבום הזה נשמעות הרבה יות ג'אזי מהקודמים שלהם והליריקס של ראקים הלך יותר לכיוון פוליטי-מצפוני אבל עדין היו מספיק שירים שהם האגו הרגיל שלו.
הדוגמאות הכי בולטות לזה הם השירים Teach the Children, Pass the Hand Grenade, Casualties of War ו What's Going On שכולם אגב היו שירים טובים מאוד.
חוץ מהשירים הפוליטיים האלבום גם כולל שיר לבחורות אפילו שהוא שיר הפתיחה What's on Your Mind, בעל ביט ממכר ומשחקי מילים מגניבים של ראקים.
בשירי האגו שלו ראקים נהיה קצת יותר אגרסיבי באלבום הזה, הדוגמא הכי טובה זה השיר The Punisher שראקים נהיה לא רק אגרסיבי בהגשה שלו אלא גם הליריקס קיבל קצת פאן אלים יותר ממה שאנחנו רגילים עליו(אל דאגה, ראקים עדין לא הפך לונאבי גאנגסטר).
אבל השירים הכי בולטים מבחינתי היו Know the Ledge, שאומנם לא הכי התאים לסטייל של ראקים כי תאכלס היה שיר די גאנגסטה אבל צייר תמונה ממש טובה של איך הסרט Juice יראה, והשיר Don't Sweat the Technique עם ביט סופר ג'אזי וראקים שמדבר קצת על הדרך שלו להצלחה בין היתר.

לסיכום הייתי אומר שהאלבום בהחלט שווה את הזמן שלכם, זה אומנם לא האלבום הכי טוב שלהם אבל בהחלט לא הפחות טוב שלהם(הייתי שם אותו במקום השני). באלבום הזה סוף סוף שניהם החליטו לא לשים DJ Cut ארוך ומיותר שלא ממש תורם לכלום בעייני ובמקום זה פיצצו אותו ב12 שירים טובים.
מבחינת הפקות האלבום הזה הוא השיא שלהם ללא ספק, האלבום הקודם שלהם אומנם היה גם מעולה בזה אבל אני פאייר לביט ג'אזי. ראקים לעומת זאת טיפה איבד את זה מהאלבום הקןדם אבל זה לא ממש מורגש פה.
האם לקנות את האלבום הזה..? בהחלט! האלבום הזה שווה את הכסף שלכם אבל למצוא אותו בישראל זה לא ממש אפשרי, אז אם תרצו עותק מקורי שלו אמאזון זה המקום בישבילכם.
הציון הסופי שלי לאלבום הוא 4.5 כוכבים בגלל שאומנם רוב השירים מעולים אבל היו גם כמה כמו Relax with Pep ו What's Going On שהיו משעממים טיפה.