לפני שאני אתחיל אני רק רוצה להסביר בדיוק למי שלא יודע מה זה אוברייטד אז ההגדרה המילונית של המילה היא: מוערך יתר על המידה; שמייחסים לו חשיבות מופרזת.
אז אני יודע שהרוב שקוראים את זה כנראה אומרים לעצמם: "אילמטיק? האלבום הכי טוב בכל הזמנים אוברייטד? הכותב החליק על הראש כנראה". אז זהו שצורת החשיבה הזאת די מחזקת את הטענות שאני הולך להציג בהמשך.
אני לא מתכוון להוריד מהערך של האלבום הזה בשום צורה אלא לתת דעה והשקפה אובייקטיבית, אני לא הייטר ואין לי שום דבר אישי נגד נאס למרות שאחרי שתקראו את זה חלקכם תחשבו ככה בכל זאת.
אילמטיק הוא אלבום מעולה בהחלט ולתת לו ציון עגול של 5 מתוך 5 באמת מגיע לו אבל משם ועד לאלבום הכי טוב בכל הזמנים או כמו שקראתי באיזה מקום: "אלבום שנמצא רמה אחת מעל שאר הג'אנר"? כשאתם הגעתם למסקנה הזאת האם אי פעם שאלתם את עצמכם את השאלות הבאות..?
האם אתם מכירים ושמעתם מספיק מהג'אנר כדי להגיע למסקנה הזאת? במה בדיוק האלבום הזה שונה מעוד עשרות קלאסיקות אחרות? אולי דעתכם קצת "מכורה" בגלל דעת הרוב? עד כמה הליריקס של נאס באמת טוב? ועד כמה האלבום הזה באמת מקורי כמו שתופסים ממנו?
השאלה הראשונה היא אישית לכל אחד ואני לא הולך להיתייחס "לכמות הידע" שלי ואת זה שכל אחד ישאל את עצמו אבל השאלה השניה: "במה בדיוק האלבום הזה שונה מעוד עשרות קלאסיקות אחרות?" אני הולך לענות, אילמטיק לא שונה בשום דבר מאלבומים כמו Ready To Die של ביגי, שגם הוא כולל לא מעט(והאמת הרבה יותר) סטוריטלינג, גאנגסטה שיט, אגו, מסעות לעבר או סתם שירים על השכונה והגטו. ההבדל היחידי אולי שנאס עבד עם מפיקים איכותיים יותר אולי וזה שביגי הוא ראפר הרבה יות טכני מנאס.
מה לגבי Enter The Wu-Tang (36 Chambers)? אומנם אילמטיק לוקח את האלבום בהפקות בסיבוב אבל מבחינת הליריקס או הסקילז של הראפרים? אני לא אחשוב פעמיים אפילו ואגיד ששילוב של גוסטפייס, ג'יזה, אינספקטה דק ורייקון זאת לא תחרות בכלל לנאס.
או מה לגבי The Main Ingredient של פיט רוק ו CL Smooth? לנאס אומנם היה ביט אחד ממש טוב של פיט רוק אבל ל CL היו לפחות 5 ביטים יותר טובים ממנו. מבחינת סקילז שניהם ברמה גבוה אבל להשוות אותם קצת קשה אז נשאיר את זה ככה.
מה תגידו על Reasonable Doubt של ג'י זי? מבחינת ביטים בעייני אילמטיק טיפה יותר טוב אולי אבל הטכניקה והליריקס של נאס לא קרובים להיות ברמה של ג'י זי כמה שלא תנסו להשוות בינהם.
או Hell On Earth של מוב דיפ, למרות שפה אפשר לקחת את זה לוויכוח מאוד ארוך כי זה לא בדיוק אלבום שמתאים לכולם עם ביטים מאוד קודרים שלא ישבו על כל אוזן בצורה טובה אבל תחשבו על זה..
וכמובן Moment Of Truth של גאנגסטארר שמבחינת ביטים עולה בכמה רמות על אלימטיק וגורו בניגוד לנאס אף פעם לא שמעתי ממנו שורה אחת לא הגיונית או לא מדוייקת(ולזה אני אכנס בהמשך)
ואחרון חביב הוא Word...Life של OC, עד כמה האלבום הזה שונה מאילמטיק בתוכן שלו? הדבר היחיד ששונה אולי ש OC לא מתיימר להיות גאנגסטר ולא מנסה למכור שום תמיד קשוחה.
"אולי דעתכם קצת "מכורה" בגלל דעת הרוב?"
בזה אני לא יכול לשכנע אף אחד כי אף אחד לא באמת יודה בזה שהוא מושפע ממישהו אחר למרות שזה ברור ושקוף. אבל אני מוכן לחתום לכם שחלק מאוד גדול מאלה שסוגדים לאילמטיק עושים את זה בגלל דעת הרוב ולא בגלל דעה אוטנתית שהם גיבשו לעצמם לגבי האלבום.
"עד כמה הליריקס של נאס באמת טוב?"
נאס לרוב מוגדר כמו איזה לריסיסט גאון בילתי מעורער, האומנם זה נכון? עד כמה הקשבתם מקרוב לשירים באלבום הזה? נכון שחלק גדול מהם באמת יוצאים מהכלל, אני מדבר על שירים כמו N.Y. State of Mind, Life's a Bitch, The World Is Yours, Memory Lane או One Love.
מה לגבי השיר האחרון באלבום It Ain't Hard to Tell? אני לא יודע מה איתכם לי זה נשמע כמו נסיון להיות אינטלגנטי בשקל, Nas is like the Afrocentric Asian, half-man, half-amazin מה זה בדיוק אמור להביעה?? מי שיצליח להסביר לי את המשמעות של המשפט אני אשלח לו כסף בדואר..באמת. ותקשיבו שוב לוורס האחרון בשיר, מה בדיוק הוא אומר בוורס ההוא..?
או השיר Halftime עם שורות כמו:
I used to watch C.H.I.P.S., now I load glock clips
I got to have it, I miss Mr. Magic
Versatile, my style switches like a faggot
But not bisexual, I'm an intellectual
Of rap, I'm a professional and that's no question, yo
These are the lyrics of the man, you can't near it, understand
Cuz in the streets, I'm well known like the number man
מישהו מוכן להסביר לי? כי אני לא מוצא בכלל הגיון בשורות האלה.
"עד כמה האלבום הזה באמת מקורי כמו שתופסים ממנו?"
שאלה רצינית...מה נעשה באלבום הזה שהוא כל כך יוצא דופק מאלבומים אחרים שבאו לפניו?
סטוריטלינג..? תמיד היה
אגו? היה עוד כשנאס ליקק את הפיטמות של אמא שלו
שירי הערכה למיניהם לחבר'ה ולשכונה? היה מאז ומעולם
גאנגסטה שיט? אין צורך לענות על זה בכלל.
שירים של "מסעות לעבר" סטייל Memory Lana? גם היו מספיק לפני האלבום הזה.
אז מה בדיוק מקורי באלבום הזה? זה שהוא ממש גראפי ומתאר בצורה ממש טובה את איך ניראה קווינס? גם דברים כאלה היו בהמונים לפני זה.
זה כל מה שיש לי לכתוב על זה, אתם תסיקו את המסקנות שלכם..
2 תגובות:
מעולה ונכון, בגלל זה אין לי את האלבום הכי טוב או את הראפר הכי טוב
I used to watch C.H.I.P.S., now I load glock clips
I got to have it, I miss Mr. Magic
Versatile, my style switches like a faggot
But not bisexual, I'm an intellectual
Of rap, I'm a professional and that's no question, yo
These are the lyrics of the man, you can't near it, understand
Cuz in the streets, I'm well known like the number man
יש לזה הסבר הגיוני מאוד, פשוט קשה להבין את זה למי שלא נולד בשכונה\איזור שלו באותה תקופה אבל בשביל זה יש את RAP GENIUS..
C.H.I.P.S זה סדרה לילדים שמהללת שוטרים,
NOW I LOAD GLOCK CLIPS זה כאילו כמה הוא השתנה
שעכשיו הוא עושה דברים לא חוקיים,
I miss Mr. Magic מר. מג'יק זה שדר רדיו של התכנית היפ הופ הראשונה שהייתה ברדיו,
Versatile, my style switches like a faggot
But not bisexual
זה קטע נחמד מאוד: ''רב צדדי, הסטייל שלי מתחלף כמו הומו, אבל אני לא ביסקסואל..''
שהוא אומר שהוא רב צדדי אנשים עלולים לחשוב שהוא ביסקסואל (גבר שאוהב לפעמים נשים לפעמים גברים, אותו דבר לגבי בחורות) וזה גם בהקשר של ההומו,
Cuz in the streets, I'm well known like the number man
''איש המספרים'' זה סוג של לוטו, אנשים מכורים אליו כמו ללוטו..
(אני מדבר לקוראים, לא אל כותב הכתבה כי אתה בטח כבר יודע את זה)
תרגמו את זה לא מזמן בערוץ ChromNpainT
הוסף רשומת תגובה