Masta Ace - Disposable Arts - 2001

Masta Ace - Disposable Arts - 2001

אלבום הסולו השני של מאסטה אייס(אלבום רביעי סה"כ כולל אלבומים של ההרכב Masta Ace Incorporated), אחרי שנת 95 אייס היסתכסך עם חברי ההרכב שלו וכולם הלכו לדרכם ואייס חזר לקריירת הסולו שלו. במשך שנים הוא קפץ בין לייבל לייבל ושיחרר בהם סינגלים בודדים עד שנת 2001 הוא חתם ב JCOR Records ושם התחיל לעבוד על האלבום סולו השני שלו.

לאלבום הזה הוא הביא להיתארח את החבר'ה החדשים שלו שרובם היו ראפרים אלמוניים אז כמו: Punchline & Wordsworth, Strick שיותר מאוחר הפכו ביחד עם אייס להרכב EMC ואחרים כמו: Apocalypse, Greg Nice, Jean Grae, Young Zee, Mr. Lee Gee, Jane Doe, King Tee, J-Ro, Rah Digga והזמרת וחברת ההרכב הקודם של אייס Leschea. בתור מפיקים הוא הביא את: Sabor, Paul Nice, Ayatollah, Xplicit, Gerrard C. Baker, Koolade,Rodney Hunter, Domingo, DJ Rob, The Courts Production Co., Deacon da Villain והפיק טראק אחד בעצמו.
האלבום לא מכר כמעט עותקים בגלל שהלייבל פשט רגל קצת אחרי שיצא האלבום אבל המבקרים הכתירו את האלבום בתור קלאסיקה ונתנו לו ציונים גבוהים בכל מקום.

האלבום הזה שונה מאוד מכל האלבומים של אייס שבאו עד עכשיו, באלבום הזה הוא החליט לעשות קונספט על בחור צעיר בשם Ace(כמובן) שמשתחרר מהכלא ומחליט להירשם לבית ספר בשם The Institute of Disposable Arts אחרי שהוא הבין שהמצב בברוקלין יותר גרוע מתמיד ושם התחיל ללמוד "היפ הופ". העלילה באלבום מתקשרת לרוב בעזרת כמה סקיטים שמופיעים וכמה שירים שמקשרים את העלילה ביחד. חלק גדול מהשירים אבל לא הכי קשורים לעלילה ונמצאים שם בתור מילוי חלל אפשר להגיד(כמו Acknowledge או No Regrets).
האלבום נפתח באינטרו קצר שמתאר את השיחרור של אייס מהכלא ועובר לשיר השני שבו אייס מדבר על התקופה שלו בכלא והשיחרור ואחרי זה מגיע המעבר לשיר Block Episode שמתאר את המצב העגום של ברוקלין(או של כל שכונת עוני נגיד) ומה שגרם לו להירשם ל Institute of Disposable Arts. קצת בהמשך מגיע סקיט ושיר שמדבר על החברה של אייס בשם ליסה שמשחקת תפקיד בעלילה של האלבום ואת התפקיד שלה עושה הראפרית Jean Grae.
העלילה תופסת תאוצה בהמשך עם הסקיט Roommates Meet אחרי שאייס נרשם לבית ספר ושם פוגש את השותף שלו במעונות שהוא בחור לבן שמאוד מתלהב מהקטע שאייס הוא מברוקלין וכשהוא שואל אותו על ההשכונה מגיע השיר Take a Walk שבו אייס מדבר על השכונה שלו, לרעה ולטובה בין היתר.
השיא של האלבום דווקא מגיע כשהאלבום לוקח קצת הפסקה מהעלילה עם השיר Acknowledge שהוא דיס על הראפר Boogeyman והצמד The High & Mighty שהביף עם שניהם התחיל בגלל אי הבנה. בקצרה אייס בשיר הזה מסביר לשלושתם ולכולם בעיקרון "שאתם צריכים להבין שאני מאסטה אייס ואתם לא, ולא משנה מה תגידו עלי אתם מראש הפסדתם".
עוד שיר בולט באלבום הוא Unfriendly Game שמדבר על "המשחק" ברחובות, אייס לא מדבר על משהו שאף אחד לא שמע בעבר בשירי היפ הופ אבל השיר הזה נעשה בצורה ממש טכנית וטובה מה שהופך אותו לסוג של מיוחד בעיני.
עוד שיר שבלט אם לא הכי מבחינת איכות אז מבחינת אורחים, הוא P.T.A. שמארח בו את הראפרים המערביים King Tee ו J-Ro מאלכוהוליסטים ושלושתם עושים שיר אגו די טיפוסי אבל השילוב המיוחד הזה מה שעושה את השיר הזה והביט הבועט של דיקן דה ווילן.
Dear Diary שבא לקראת הסוף הוא עוד שיר קונספט מאוד מעניין שמדבר על אייס שכותב ביומן שלו כל ביקורת עצמית הכי קשה שיכולה להיות בצורה מוגזמת וקיצונית כמו הקטע שאייס זקן שעבר זמנו וכאלה אבל הכל בהומור וצניות כמובן ובא יותר לשקף את המצב שבתעשיה וחוסר כבוד לחלוצים.
האלבום הסוף נסגר עם השיר No Regrets שאייס מדבר בו על הקריירה שלו ועל זה שהוא לא היה משנה שום דבר מהעבר שלו ואפילו מצליח להעלות שמועה לגבי פרישה אפשרית שלו מההיפ הופ עם השורה: I don't know if it's the end, but yo, it might be שאגב היסתובבה לה כמה שנים עד שאייס הכריז שהוא עובד על אלבום המשך(וגם שם עשה את אותו הדבר בערך עם השיר האחרון).

בשביל אחד שעשה הפסקה של 6 שנים מהראפ האלבום הזה באופן מפתיע נשמע כמו יצירת אומנות וכנראה האלבום הכי טוב שלו גם. אייס לא איבד את הכישרון שלו אפילו לא קצת ואפשר להגיד אפילו שהישתפר אולי והביא אורחים מעולים להחמיאו לו ממש טוב ומילאו את האלבום בצורה מעולה והביטים שהיו רקע ממש מעולה לאלבום במיוחד של Ayatollah, Domingo Xplicit ושל Sabor.
האם לקנות אותו? אם יש לכם היזדמנות להזמין אותו מחו"ל אז בהחלט כן! בארץ בלתי אפשרי למצוא אותו כנראה. אז עד שתשיגו אותו תורידו את האלבום ותהנו ממנו.
הציון הסופי שאני הולך לתת לו הוא 5 כוכבים, כן כן הוא עד כדי טוב! היו ירידות ועליות באלבום אבל לא משהו רציני והוא שומר לאורכו על רמה אחידה והוא מהאלבומים האלה שאפשר לשמוע מהתחלה עד הסוף בלי ללחוץ על Next.