Masta Ace - A Long Hot Summer - 2004
האלבום הסולו השלישי ש מאסטה אייס(ואלבום חמישי בסה"כ) שוחרר ב 2004 בלייבל החדש שמאסטה הקים בעצמו, M3 Records, בשנת 2003 אחרי שנמאס לו מפוליטיקות של לייבלים אחרים.
באלבום הקודם מאסטה אייס הפיץ שמועות של פרישה בשיר No Regrets והאלבום הזה הגיע להרבה אנשים בהפתעה(טובה כנראה). אייס החליט לא לשנות נוסחה לאלבום הזה והמשיך בצעדים של האלבום הקודם שלו, הוא הביא הרבה מפיקים מקומיים כמו Koolade, Xplicit, Dug Infinite, Nostradamus, DJ Serious והביא גם כאלה שהיו יותר מוכרים במחרת כמו 9th Wonder, Khrysis, DR Period, DJ Spinna ואז הכוכב העולה החדש Marco Polo שרק התחיל לצבור לעצמו הייפ במחתרת.
הוא שוב אירח הרבה חברים שלו כמו: Apocalypse, Strick, Punchline, Wordsworth, Leschea ו Jean Grae. בין היתר הוא גם אירח באלבום את: The Beatnuts, Rahzel, Big Noyd ו Edo G ובזכות הרבה כימיה בינהם שיחררו אלבום ביחד מאוחר יותר.
האלבום בדומה לקודם גם קיבל ביקורות מעולות והוכתר בטופ של העבודות של אייס אבל שוב לא הצליח למכור כמעט עותקים.
האלבום הזה הוא המשך ישיר ל Disposable Arts. ושוב מדובר באלבום קונספט שעם השירים והסקיטים שמקשרים בינהם יוצרים שרשרת אירועים. האלבום מתחיל ישר איך שהאלבום הקודם הסתיים, אחרי שמאסטה אייס סיים את האקדמיה להיפ הופ(מי שלא מבין על מה אני מדבר צריך לשמוע את האלבום הקודם שלו). אייס וחבר טוב שלו Fats Belvedere, "שחקן" מקומי מהשכונה שלו משכנע את אייס לתת לו לנהל את הקריירה המקצועית שלו וביחד הם יוצאים לסיבוב הופעות מה שמכניס את אייס בסופו של דבר להרבה צרות ואפילו מגיע לכלא בסופו של דבר.
השיר האמיתי הראשון באלבום הוא Big City, שהוא שיר נחמד מאוד לפתיחה שבו אייס מדבר על העיר שלו וקצת על ההיתנהלות שלה אבל האלבום מקבל תאוצה באמת בשיר הבא, Good ol' Love שהוא שיתוף פעולה נדיר בין מאסטה אייס להמפיק הפלא התשיעי(9th Wonder), ולמרות הסאמפל הלא הכי מקורי השיר הזה נשמע פשוט מעולה(הבוק הישתמש בסאמפל הזה בשיר Still Shinin של מוב דיפ).
אייס ממשיך להיצמד לאותו הנושא פחות או יותר באלבום הזה וגם בשיר H.O.O.D הוא מדבר על השכונה שלו, ומזכיר את Take a walk מהאלבום הקודם רק עם וויב יותר טוב וגם בשיר Beautiful הוא מדבר על כל הדברים היפים בעייני מאסטה אייס ובין היתר על מה שהולך בגטאות. למרות שזה נשמע על אותו הנושא אייס נצמד למה שהוא יודע ועושה את זה בצורה ממש טובה.
עוד שיר מאוד בולט באלבום הוא F.A.Y, קיצור של Fuck All Ya שהוא שיר ביקורתי נגד התעשיה ובעיקר נגד הלייבלים הגדולים ואייס יהשותף שלו Strick מוציאים עליהם את התסכול שלהם.
בטראק 13 אייס זורק את השיר Brooklyn Masala שהוא שיר לבחורה הודית שהוא פגש בקיוסק ולמרות הנושא הקלישאתי, השיר הזה דווקא עושה את שלו ונכנס בקלות לטופ של האלבום הזה בעזרת ססטוריטלינג מעולה וביט מרגיע של Xplicit.
מבחינתי השיר הכי מעניין באלבום הוא Wutuwankno שהוא שיתוף פעולה בינו לבין אדו ג'י ובשיר הזה הם "עונים" על שאלות מסויימות שצצו מסביבם במשך השנים ועם הכימיה המעולה שהם הפגינו בשיר הזה הם החליטו לעבוד על אלבום משותף בשנת 2009.
לסיום כרגיל מאסטה אייס זורק שיר סיכום כזה, הפעם השיר הזה הוא Revelations שבשיר הזה הוא עושה חשבון נפש עם עצמו וגם פה מפיץ שמועה על פרישה אפשרית שלו אחרי האלבום הזה, מה שהיתברר כלא נכון בשנת 2008 אחרי ששחרר את The Show ביחד עם ההרכב שלו EMC.
אין הרבה מילים לתאר את האלבום הזה חוץ מ "Flawless" אולי. האלבום בעל עלילה נחמדה, הרבה שירים טובים בלי שיר חלש אחד אפילו וביטים מעולים לרוב(מלבד איזה אחד או 2 אולי), במיוחד הביט ההוא של 9th Wonder והביט מהשיר Wutuwankno של Dug Infinite שפשוט אינסטרומנטלים גאוניים, אז מה עוד צריך? אומנם האלבום הזה עדין לא מגיע לרמה של Disposable Arts, שכולל אולי את השירים הכי טובים של מאסטה אייס אבל הוא בהחלט קרוב מאוד לשם.
הייתי מציע לכם בחום לקנות את האלבום הזה אם אתם מתכוונים להזמין אלבומים באינטרנט בזמן הקרוב כי בארץ אי אפשר להשיג אותו. לכל המאזינים החדשים שלא מכירים עדין את מאסטה אייס, אני בטוח שהאלבום הזה ידבר עליהם גם בקלות.
לסיכום אני מביא לו 5 כוכבים, פשוט אלבום ללא חולשות כמעט ואלבום שכיף לשמוע מהתחלה עד הסוף למרות שהוא טיפה ארוך(שעה בערך), ולמרות הסקיטים הרבים שאשכרה נחוצי לסטוריליין.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה