Wu-Tang Clan - Enter The Wu-Tang(36 Chambers) - 1993 - Revisit

Wu-Tang Clan - Enter The Wu-Tang(36 Chambers) - 1993 - Revisit

הסיקור הזה הוא חידוש של זה:
http://thecrackspotv4.blogspot.com/2009/02/wu-tang-clan-enter-wu-tang36-chambers.html

וו טאנג קלאן, מי שעדין לא מכור הם הרכב ניו יורקי שרובו מגיע מ Staten Island וחלקו מברוקלין והברונקס, היה מכיל 9 חברים: RZA, GZA, Method Man, Raekwon, Ghostface Killah, Inspectah Deck, U-God, Masta Killa ו Ol' Dirty Bastard שמת ממנת יתר בשנת 2004. כל החברים בהרכב הם ראפרים מלבד ריזה שהוא המפיק הראשי(גם ראפר אבל) וגם Inspectah Deck היתנסה בהפקות פה ושם.

ההתחלה של ההרכב הייתה בתחילת שנות התישעים, כאשר ריזה וג'יזה היו סולו ושניהם נדפקו ע"י הלייבלים שלהם. ריזה נזרק בגלל חוסר הצלחה של הסינגל שלו וג'יזה גם הוא נזרק בגלל שהצליח באורך פלא לעשות אלבום מעפן. שניהם היתאחדו ביחד עם ODB(שלושתם היו בני דודים אגב) ולאט לאט צירפו חברים להרכב עד שהוא גדל ל9 חברים.
השירים הראשונים שהוקלטו כהרכב ביחד היו Tearz ו Protect Ya Neck שהיו גם סוג של דמו שלהם ובזכות Protect Ya Neck הם תפסו אוזניים רבות במחתרת והדרך לחוזה הקלטות הייתה קצרה מאוד.
הסינגל השני, Method Man, כבר נתן להם חשיפה במיינסטרים והיה להיט מועדונים קומי בניו יורק. אחרי שיצא האלבום הוא מיד קיבל ביקורות מעולות בכל מקום ואחרי תקופה מסויימת האלבום גם מכר מעל למליון עותקים בארה"ב ומשם וו טאנג ביססו את עצמם כאחד מהשליטים של ההיפ הופ בשנות התישעים, עם שורה של אלבומי סולו מרוב החברים(שמכרו מליוני עותקים) וגם אלבום נוסף להרכב שהגיע מספר שנים אחרי זה.

מי שלא שמע אותם עד היום או אפילו את האלבום הזה, שישכח מה ששמה עד היום. וו טאנג שכוללים 9 חברים שלכל אחד מהם סטייל יחודי משלו הביאו משהו מיוחד לגמרי שלא היה קיים לפני זה ממש. סלנג חדיש לגמרי, סטייל מרענן של ליריקס, סימפולים שלא נשמעו עד היום בשום מקום וכמובן שירים עם 3-8 וורסים בשיר אחד בלי לעורר תחושת שיעמום.
הסימפולים שריזה הישתמש בביטים שלו כללו קטעי שיחות או מכות מסירטי קונג פו, לופים שנשמעו כאילו שהם נגזרו מסירטי קונג פו גם(למרות שהם לא) והרבה תופים כבדים ומלוכלכים שנתנו לאלבום את הסאונד המלוכלך והקודר שלו.
הליריקס באלבום היה די דומה להרבה אלבומים משנות התישעים, דיבר על המציאות העגומה של שכונות העוני והשיכונים של ניו יורק והרבה אגו, וההבדל היחיד הוא שהליריקס שלהם היה הושפע בצורה כבדה מסרטי מאומנויות לחימה, חוברות קומיקס ועישון מריחואנה והשילוב הזה יצר ליריקס מקורי אבל עדין מוכר לכולם שקל להיזדהות איתו.

אם אני צריך לבחור שירים מסויימים ולקרוא להם טובים באלבום, כבר עכשיו אפשר להגיד "כולם". האלבום הזה כמעט מושלם מכל זווית, עם גיוון וחידוש בכל השירים שלא נשמעים כמו הקודמים, בין אם זה וורסים מחברים שונים בהרכב או נושאים שונים לגמרי. לדוגמה מצד אחד יש לנו שירים רציניים יותר כמו C.R.E.A.M., Tearz, Can It Be All So Simple, או את הקלילים יותר כמו Method Man ו Shame on a Nigga ושירי אגו כבדים כגון Wu-Tang Clan Ain't Nuthing ta Fuck Wit או Protect Ya Neck.
השיר המיותר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא Wu-Tang: 7th Chamber—Part II שהוא רמיקס לא הכי מוצלח של Wu-Tang: 7th Chamber וגם הרמיקס של Method Man שלא מופיע אגב בכל גירסאות האלבום.
אפילו השירים היותר "חלשים" כמו Bring da Ruckus או Method Man לדוגמה הם הרבה יותר טובים מהדברים שהראפר הממוצע עשה בשנים האלה.
אם בכל זאת אני אאלץ לבחור את השירים האהובים עלי, כמובן אלה יהיו C.R.E.A.M., Protect Ya Neck, Wu-Tang: 7th Chamber ו Da Mystery of Chessboxin שכולל את הוורס היחיד באלבום של מאסטה קילה, שהיה בכלא בזמן שהאלבום הוקלט.

לסיכום אני הולך להגיד שהאלבום הזה בדוק נמצא בטופ 5 שלי, למרות שאין לי ממש טופ חמש, אבל האלבום הזה חייב להיות שם אם היה לי. למאזינים חדשים שלא רגילים לסאונד הזה עלולים למצוא את עצמם מבולבלים אבל היפ הופ הד אמיתי יתאהב באלבום הזה מיד(בעצם, היפ הופ הד אמיתי שמע את האלבום הזה מזמן), בביטים המגניבים ובליריקס המקורי.
אני ממליץ בחום לקנות את האלבום הזה, אני יודע בוודאות שהוא קיים בטוואר רקורדס ונמכר במחיר די נמוך, במזנו קניתי אותו ב 50 שקל. אז ללא דיבורים מיותרים, 5 ולא עשירית אחוז פחות.