Little Brother - The Minstrel Show - 2005

Little Brother - The Minstrel Show - 2005

אחרי "ההצלחה" של האלבום הראשון שלהם והעיניין שההרכב משך לעצמו בקרב הבלוגרים והאתר OK Player הם משכו תא תשומת לבם של Atlantic שהחתימו אותם במהרה.
לצערם המחלוקת מסביב לאלבום יצרו יותר מעניין בהם מהמוזיקה עצמה, להתחיל מזה ש The Source במקור היה אמור לדרג את האלבום כ 4.5 כוכבים אבל בגלל היתערבות של בנזינו הדירוג ירד ל 4 למרות שבנזינו לא שמע את האלבום בכלל, וכל זה כדי לא ליצור היתנגשות של דירוגים עם הראפר החדש(אז) יאנג ג'יזי.

בנוסף BET סירב לשדר את הסינגל היחיד באלבום(Lovin' It) כי היה יותר מדי "אנטלגנטי" וגם בגלל שחלקים מהקליפ ההרכב לעג בקטנה לכל הסיגנונות המובילים שהתנגנו בערוץ באותה התקופה(אתם יודעים..כל הגאנגסטה שיט למיניהם).
האלבום בסופו של דבר לא מכר כמו שציפו ממנו ואחרי תקופה מאוד ארוכה גירד קצת יותר מ 100 אלף עותקים, מה שגרם להרכב לעזוב את הלייבל ולחזור להיות אינדי.
האלבום לא שונה בהרבה מהקודם שלו בתוכן, ביג פו ופונטה כרגיל דיברו על נושאים יומיומיים, על המצב בהיפ הופ ועל הקשיים של הראפר הלא מוערך ו 9th Wonder הפיק את כל האלבום מלבד שני שירים, אחד שהופק ע"י Piano Reeves והשני ע"י Khrysis.

כל האלבום בנוי כמו הקודם שלו על קונספט(הקודם היה על תוכנית רדיו), האלבום הזה בניו כביכול כמו תוכנית טלוויזיה קומית בעזרת סקיטים רבים באלבום "שמקשרים" בין השירים לאורך האלבום שלועג למה שהפכה התרבות השחורה בארה"ב.
אחרי אינטרו קצר האלבום נפתח ב Beautiful Morning, שיר פתיחה מושלם שמלא בחיוביות והרבה אנרגיות וביט שעושה חשק לשמוע את האלבום ובעייני בין השירים היותר טובים שלהם(ולא רק באלבום הזה) ואחרי פחות משתיים חצי דקות השיר מתחלף ל The Becoming שנשמע כמעט כמו המשך ישיר לשיר הקודם אבל הפעם סולו של פונטה ומראה שהוא בעצם הצלע החזקה בהרכב.
הסיגנל הראשון והיחיד מהאלבום Lovin' It נשמע בהחלט מעולה אבל בחירה לא הכי טובה לסינגל, אני באמת לא רואה איך דבר כזה ישתלב בערוץ מוזיקלי כלשהו. עדין השיר הזה הוא בין הטובים באלבום וחבל מאוד שסירבו לתת לו חשיפה בכלל.
All for You היה עוד שיר בולט מבחינתי, הרבה תודות לביט מאוד קאצ'י שמאוד הזכיר את האווירה של האלבום הקודם שלהם ופונטה שכרגיל מביא פה הופעה נהדרת.
Rapper Big Pooh שהרגיש שגם הוא כנראה רצה היזדמנות סולו, קיבל אותה בסוף בשיר Sincerely Yours ובאופן הפתיעה מאוד ונתן את אחת ההופעות הכי טובות שלו ששמעתי.
האלבום בסופו של דבר נסגר בשיר We Got Now שמשאיר טעם של "בא לי עוד ביס" בפה ונותן טיפה תחושה של עצב שהאלבום נגמר בעצם, למרות הטראקליסט הארוך האלבום קצר יחסית ובלי הסקיטים מסתכם בבערך 45 דקות.

האלבום הזה בהחלט יותר טוב מהראשון שלהם, 9th Wonder היתעלה על עצמו בכמה רמות מהאלבום הקודם שהיה טיפה משעמם מבחינת ביטים. פונטה וביג פו לא עברו הרבה שינויים אבל לא היה גם הרבה מה לשפר או לשנות.
להגיד שזה אלבום מושלם..? לא אבל זה בהחלט מאותם האלבומים שאתה שומע בלופים כשאתה שם עליו את הידיים בפעם הראשונה ויהיה בסופו של דבר האלבום הזה שישאר אצלך בזיכרון לעד ובגלל אותם דברים אני ממליץ בלב שלם לקנות את האלבום אם אתם מוצאים את עצמכם בחנות דיסקים בארה"ב(כי בישראל לא תמצאו אותו) או סתם רוצים להזמין איזה דיסק או 2 מחו"ל.
נתתי מחשבה די רצינית לציון הסופי שאני רוצה לתת לאלבום והגעתי למסקנה שמגיע לו מינימום של 4.5 כוכבים אם כי הוא עדין לא ממש מגיע לרמה של שלמות עגולה.