יום ראשון, 28 ביוני 2009

Major Or Independent

Major Or Independent




הרבה אנשים לא מבינים את ההבדל או ידועים שקיים בכלל הבדל בין Major record label ו Independent record label. בכתבה הזאת אני אנסה להסביר את ההבדלים ולנסות לגרום לכם להבין מה בינהם עדיף(אם יש דבר כזה).


Major כמובן זה הלייבלים הגדולים שכיום הם Sony BMG, Warner, EMI ו Universal Music Group(ותחתם יש המון חברות שפונות ליעדים ואזורים שונים) שמתמחים בשיווק אגרסיבי של המוצרים שלהם דרך התקשורת(רדיו וטלויזיה בעיקר).

Independent זה החברות העצמאיות שבדרך כלל בעלות של קו הפצה משלהם שפונות לקהל יותר מקומי.
הרבה חברות עצמאיות עושות עיסקאות של 50\50 בישביל ההפצה וכך להישאר עצמאי בעל שליטה מלאה בחברה שלך.
היום המפיץ הכי גדול של מוזיקה עצמאית זה Koch Records וגם תחתיו יש המון חברות עצמאיות אחרות.

בואו נסתכל רגע ממבט של מוזיקאי, מה כדאי ומשתלם יותר להיות היום עמצאי או עם החברות הגדולות?

החוזים בחברות הגדולות בדרך כלל סטנדרטיים לאמנים המתחילים, מקדמה שנעה בין 50 ל 200 אלף דולר(זה במקרה אם היה לכם הופעה קודמת אצל אמן מצליח אחר), 13 אחוזים מהמכירות וזה אחרי הכיסוי של ההוצאות של החברה עליכם(קידום מכירות, הפקה וההפצה עצמה) ,אחוז מסויים מהופעות ומפרוייקטים אחרים כמו היתארחות באלבום של אמן אחר.
כמו שאתם רואים האמנים לא רואים הרבה כסף מהמכירות אלה אם הם מצליחים להגיע לסטטוס זהב. רוב הכסף שהאמנים כן רואים זה מהופעות.
עוד יתרון בולט אצל החברות הגדולות זה שהאמנים לא צריכים לעבוד קשה ויש להם צוות שלם של אנשים שעושים הכל בישבילם. A&R אמור לדאוג לרוב הדברים כמו בחירה של ביטים מתאימים ואורחים לאלבום והמשווקים שידאגו לקידום המכירות.

החיסרון הכי בולט בלהיות בחברה גדולה זה חוסר השליטה במוזיקה שלך. אם שיר שהקלטת לא עבר אישור של הA&R או של בכיר בחברה אין סיכוי שיראה אור יום. הרבה פעמים המקדמה זה הכסף היחיד שהאמנים רואים, אם אתה או הלייבל לא מצילח לייצר מסביבך רעש הלייבל לא יטרח לקדם אותך או אפילו יחשוב על לתת לך בעיטה בישבן.
הנה דוגמא מוחשית:
Sigon הוא אמן היפ הופ שחתום ב Universal כבר מספר שנים ועדין אין תאריך לאלבום שלו. הלייבל לא מאמין בו ממש ובזמן שחברים אחרים שלו כמו לופה פיאסקו מקבלים תקציב של 150 אלף דולר לצילום הקליפ שלהם הוא קיבל רק 18. לפני כמה ימים Sigon יצא בהודעה שהוא עזב את Universal וכנראה ילך בדרך עצמאית.
עוד דוגמא שאני אישית מכיר היטב היא Cormega. אחרי שחתם בדאף ג'אם גם לו לא היה תאריך לאלבום והם לא גיבו אותו כמו שצריך. ברגע שהוא לא היסתדר עם Chris Lighty האלבום שלו נכנס לכספת שלהם וקורמגה נזרק מהלייבל.


ברגע שמוזיקאי בוחר ללכת בדרך עצמאית הוא צריך לקחת בחשבון הרבה דברים, כדי לראות מזה הצלחה וכסף צריך להשקיע מאמצים רבים וגם אז הסיכויים לא הכי גבוהים.
כשהאמן פותח חברה משלו או חותם בלייבל עצמאי הוא צריך לדאוג לעורך דין טוב שלא ידפוק אותו(רצוי מישהו שהוא מכיר היטב) ויטפל בבירוקרטיה. הדבר הכי חשוב בעצם זה למצוא לעצמך מפיץ, לא כל אמן מתחיל יכול להרשות לעצמו לפתוח קו של יצור ובדרך כלל חותמים עסקאות עם חברות כמו Koch או Traffic Ent ולרוב העיסקאות האלה הם 50\50.
מעכשיו העתיד בידיים שלך, אתה צריך להביא תקציבים כדי לשלם בישביל זמן סטודיו(או להישתמש בסטודיו ביתי בינתיים ולפתוח משהו מיקצועי משלך בעתיד), לקדם את עצמך(אצל אמנים מקומיים אין הרבה אשרויות חוץ מפוסטרים ופלאיירים...יש גם תחנות רדיו שתומכות במוזיקה עצמאית), לדאוג להפקות...יש כאלה שיכולים להפיק את עצמם ויש כאלה שצריכים לשלם למפיקים. יש גם הרבה מפיקים מקומיים בעלי כישרון שלוקחים 50 דולר לביט...מחיר סביר בהחלט. והכי חשוב לדאוג להפצה. הרבה אמנים מתחלים מתחילים ביצור של כ 10 אלף דיסקים ורואים לאן זה מתפתח.

עד עכשיו זה נשמע ממש קשה ואפילו חסר סיכוי אבל ברגע שהולך לכם זה משתלם בהרבה יותר.
החלק הכי טוב זה שאתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה, מתחיל מחופש יצירתי מלא ועד לעשות אלבום אחד,2 או אפילו 6 בשנה...הכל תלוי בהספק שלכם ובכסף כמובן.
אני אתן לכם דוגמא מוחשית לסיפורי הצלחה עצמאיים ותיראו לבד. הדוגמא שאני הכי אוהב זה Cormega כמובן... אחרי שעזב את דאף ג'אם הוא פתח את Legal Hustel Records והקליט את The Relness. הוא דאג להכל לבד והתוצאה הייתה שהוא מכר מעל 100 אלף עותקים.
זה מספרים גבוהים מאוד בישביל אמן מחתרתי...אם נעשה חישוב קטן הנה פחות או יותר כמה כסף אפשר להוציא ממכירות כאלה:
100,000 נכפיל במחיר דיסק שזה בערך 16 דולר.
זה יוצא 1.6 מליון! 50 אחוז לחברת ההפצה ונשאר 800 אלף דולר.
הוצאות להפקה וקידום מכירות נגיד בערך 10 אלך דולר(ואני ניראה לי מגזים) והנה הבן אדם כמעט מליונר! וזה לא כולל הופעות וסחורה אחרת.

עוד מכונה עצמאית מאוד ידועה בסאן פראנסיסקו הוא JT The Bigga Figga שהוא ראפר ומפיק. הבן אדם פעיל משנת 92 בהיפ הופ ועד היום מכר מעל 2 מליון עותקים באופן עצמאי(יש לו קרוב ל20 אלבומים סולו ופרוייקטים משותפים). הוא זה שגילה את The Game והצליח לשווק אותו יפה מאוד. 3 האלבומים שלו תחת הליייבל שלו מכרו ביחד בערך 400 אלף עותקים ובסוף גם השיג לו את הדיל שלו עם דריי.


אז אחרי שנתתי ניתוח קצר והסבר על שניהם יש לכם מושג על ההבדלים העיקריים בינהם וגם מושג מה יותר כדאי.
אם אתה עצלן ולא איש עסקים הכי טוב אז לך על הגדולים...אומנם אתה תהיה בובה על חוטים אבל יש בזה כסף טוב ברגע שאתה מבוסס.
אם אתה איש עסקים טוב ורוצה שליטה מלאה על כל מה שאתה עושה לך על עצמאות! אולי לא תהיה מפורסם בכל העולם ולא יהיה לך 500 מליון כמו לSean Carter(ג'י זי למי שלא בקיא בשמות) אבל בהחלט אפשר לעשות סכומים שיספיקו לך אם אתה מצליח למכור 30 אלף עותקים לאלבום.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה